כוכב עולה בשם אביב גפן צורח מתוך הפטיפון שאנחנו דור מזיון, ההוא מהבניין ממול ממתין שאתפשט. אמנם החדר חשוך אצלו אך ניתן לראות את הצללים מבעד לחרכי התריסים. יש בכך […]
עשן כחול יוצא מהדשא ומרחף אוורירי כשהם עולים על הבמה. אני מנסה להתקרב פעם אחרונה לבמה, אבל כולם כבר זזים סביבי עם המוסיקה, כל אחד מהגברים והנשים פה נמצא בנקודת […]
היא בקושי הייתה סוחבת את עצמה. הייתי חוזר מהפלחה והיא הייתה מחכה לי על המדרגות רק כדי לצנוח לבין זרועותיי, להישען, לנוח. כל-כך חלשה ושברירית הייתה. ואני, חסון מקריעות-תחת, הייתי […]
לפעמים כשאני נוהג, בעיקר נסיעות ארוכות, אני עוצר את הרכב בצד הדרך, ונזרק לי באחד השדות. אני שוכב לי שם, בוהה בשמיים וחושב על החיים שלי, תוהה לאן אני הולך […]
*שיחרור מלא וסיגריה* דרך כל זגוגית של משקפי שמש עוברות למיכה בחורות מול העיניים ולכל אחת סיפור. ספרים לא יאמרו ולא יאכלו להכיל את הסיפורים הצנועים והמשמימים ביותר. הוא הדליק […]
והיא הייתה מונחת שם, בביתו, מולו על הספה כמו פעם. מחייכת את החיוך המשועשע שלה, מאירה את כל הבית בעיניים שלה. מביטה בו שואלת "מה נשמע?" דוחקת "מה השתנה?" הוא […]
הוא טיפוס כזה שאוהב לעשות שרירים, מחייך גם כשכואב, תפוס לו הגב, או סתם לא נעים, הוא לא מתלונן. הוא טיפוס כזה, אוהב לעזור, נותן הכל, גם כשזה עולה לו […]
פעם, כילד, רציתי דברים. רציתי חדר משלי, בגדים יפים, צעצועים, שחבר יבוא לישון, אוכל שאני אוהב. ועוד כל מיני שטויות, שרק ילדים רוצים. כנער, רציתי קצת יותר- רציתי ניסיון. חברה, […]
אני עומד באמצע הכפר שגדלתי בו. זה כפר קטן, פשוט, ובו בקתות פשוטות עוד יותר עשויות בוץ ועץ. אני צועד בין הבתים המפוזרים ברחבי הכפר, מחייך ומנופף לשלום כשאני פוגש […]
כל המשפחה ישבה על הספה, אמא, אוליביה, אני, אלואיז, מקסון וסטייסי. והבובות של כולנו. ערב מושלם, הלא כן? הקוביה הכתומה בצד, של פיקוד העורף, שמסמלת את הערים שיש בהם אזעקה. […]
"הקופסא עם בובות הרי-בורן הגיעה!" הודיעה אימא "אנחנו באות!" רצנו. אמא נתנה לכל אחת מאיתנו בובה שנולדה מחדש ליום הולדתה הרביעי. שמה של כל אחת מהבובות מתחיל באות של בעליה. […]
העולם עוצר מלכת מבחינתך, לכמה רגעים. נדמה שהכל עומד במקום, חדל להתקיים. שקט עמוק מקיף אותך, והגוף שלך מתחיל להרגיש חסר מנוחה. זה רק אצלך. העולם לא באמת עוצר מלכת, […]
כמו טירה של אור באמצע ים של חושך זו הטירה שרוצה שאלקט בתוכה מוזות מהאוויר. לא רציתי למות. רציתי לחיות, בני זונות, רציתי לחיות. משתטח על הדשא ואוחז בעשב הירוק […]
לפעמים אני קמה בבוקר בתחושה של כבדות ומחנק, אני קמה, ופתאום אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה לעשות. קשה לי לנשום ברגעים האלה, בגרון שלי מתחיל להיווצר כדור גדול […]
צפירה, והעיניים שלי מתחילות לדמוע, ככה סתם משום מקום. הן מתחילות לדמוע, ולא מקשיבות גם כשביקשתי די. למה? שאלתי את עצמי, ושום תשובה. הסתכלתי סביבי, על האנשים, הרבה מאוד אנשים, […]
"מה עושה לך טוב?" כמה פעמים שמעתי את השאלה הזו. זו שאלה די פשוטה, קלה, לא? לכאורה, כן. בתכלס, לא. אנשים יודעים מה עושה להם רע, זה קל, אבל טוב? […]
הוא רצה שתעטוף אותו, שתחבק אותו, שתזכיר לו שהיא תמיד כאן בשבילו, שתקדיש למענו את מירב תשומת הלב והדאגה, ושתנחם אותו כשהוא מרגיש רע. היא לא יכולה. היא רוצה שהוא […]
צהריים. רוח קלה אבל נעים בחוץ. שמש בוהקת כאילו כבר בקיץ. אבל זה לא. אני יוצא החוצה ואין אף אחד. כדאי שאני אסביר את עצמי טיפה. היי, קוראים לי לואיס, […]
השעון מתקתק. השעון תמיד מתקתק. השעון אומר לי מתי לקום, מתי לישון, מתי לאכול, מתי לנוח ומתי לעבוד. השעון מתקתק. השעון תמיד מתקתק. השעון אף פעם לא עוצר. לשעון אסור […]
דיוושתי חזרה לבית. אשתי היקרה עמדה במטבח וטיגנה בזעם נתחי פרי. "איך היה?" קראה בלא עניין. "לא משהו." "טוב שחזרת." אמרה. השמן זלג שם מהמחבת וכיסה את הכיריים. ישבתי בסלון […]
יש לי איזה בגד ישן בארון, לא לבשתי אותו שנים. לא זרקתי אותו כי הוא נראה די טוב, למרות הזמן שעבר. יום אחד, הוא עשה לי עיניים מתוך הארון. הוא […]
על פניו הכל נראה בסדר, אסתר מחוייכת ומגונדרת, יוצאת כל בוקר למספרה ומספרת לקוחות קבועים, הם תמיד מסתפרים בדיוק באותה התספורת. היא תמיד מנסה לשכנע אותם להסתפר שונה ופעם אחת […]
תשמע, היה לי נוח לפנטז, לחשוב על מה אם, ומה אם ומה אם ומה אם, זה משעשע, במובן מסוים, לפנטז זה כיף. פינטזתי, כי למה לא? זה לא מזיק, נכון? […]
התקבלתי לעבודה. העבודה הייתה לקטלג אמיתות לאמת ושקר. בהתחלה היו אמיתות קלות. למשל דוב אחרי חמש שנים הופך לאריה. או למשל משחת שיניים הורגת חיידקים שעל השן. עם הזמן האמיתות […]
הסתכלתי במראה. ההשתקפות במראה החזירה לי מבט. הסתכלנו אחד על השני. ניסיתי להבין על מה ההשתקפות שלי חושבת והיא עשתה אותו דבר לי. היה בנינו חיבה לא מוסברת. הבנה פשוטה […]
היה נחמד איתך, היה רגוע, נעים ונחמד היית שלי לרגעים, ולרגעים- לא, אהבתי את זה, שכל אחד הוא בעיקר של עצמו, זה היה נחמד. היה נחמד שאתה קצת שלי וקצת […]
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי תוהה, איך זה אמור להרגיש. איך זה אמור להרגיש כשפוגשים מישהו שממש רוצים לראות? איך זה אמור להרגיש כשמישהו שמחבבים אוחז לך פתאום ביד? […]
המדריכה בעלת השיער החום הקצר והעגילים שעיטרו את אוזנה, כינסה את כל חניכות שבט מעפילים והוציאה שתיים מהן החוצה. לאחר מכן היא סיפרה לשאר החניכות סיפור. "דני התעורר לבוקר סתווי […]
זה כמו רכבת הרים, בהתחלה זה מלחיץ נורא. הידיים מזיעות, הלב מאיץ, הבטן מתהפכת והנשימה ממש ממש נתקעת בגרון. זה מבהיל, מבעית ממש- ויחד עם זאת, בצורה חולנית, זה גם […]
למה זה נראה כל כך קל בסרטים? שני אנשים נפגשים, נועלים מבטים, מתקרבים, מדברים- בום! רגע אחרי, הם כבר בעיצומה של נשיקה! לעזעזל עם הסרטים, ועם כל מה שסיפרו לנו […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
