היי אני מנסה לכתוב שיר\סיפור\דקלום מרגש, תגיבו בכל דרך כלשהי, תגובה או דירוג (רצוי תגובה) תודה מראש :) העולם קורס תחת רגלינו, מנסים לנשום אך אין מספיק אוויר.. העולם מבין […]
זה זמן אידיאלי למות. לא כי רע לי או משהו או כוסעמו, סתם כי באלי, כי ממש חם ואין לי כוח לכלום בטח שלא לעבוד תמורת אפס תשלום במקום אפס […]
עולל בעולם אי שם בעולם הגדול נולד עולל, גדל העולל בעולם מוזר עולם שמעולל תעלולים לעוללים שרק נולדים מהר מאד למד העולל והתחיל גם הוא לעולל תעלולים. עברו הימים והוא […]
העולם של ג'ינה עולם אחר- העולם של ג'ינה- פעם אחת לפני הרבה מאד שנים, העולם היה אכן אחר, הזמנים היו שונים, לא כמו היום, אפילו האנשים אז היו אחרים, אז […]
סודות הלילה הלילה טומן בחובו סודות לרוב. סודות ממינים ומסוגים שונים סודות מאד מגוונים מהן סודות סמויים שמעולם לא מתגלים ומהם סודות שהפכו גלויים. סודות שיש בהם בגידות סודות של […]
ישבתי על קצה המיטה כשאני אוחז בידיי זו בזו. "אין אפשרות להמשיך ככה," היא אמרה נסערת, "זה לא חיים. אתה רואה איזה בגדים אני לובשת?" היא לבשה חלוק בית. "אני […]
אנחנו חיים בעולם שהחשש תמיד מנפץ אותו. הפחד מה יהיה אם,מה יקרה אחרי ש, כאשר, בזמן ש. אנחנו חיים בעולם של נפגעות, חיים בעולם של בכי, כעס, אכזבה ודמעות. ושלי? […]
קדחת השחת לא עוזבת אותי. אני מתקלח בעיצבוני. הלילה מאט מנסרות שרב. ערפילים של חוסר-וודאות ממלאים את הכוסות. לא היה יום שלא ציפינו. לא היה רגע שלא התפללנו וקיווינו לבוא […]
בית הנשים – בשכונה אחת קטנה בנו בית בן חמש קומות עם מרפסות שמשקיפות לרחוב ולגינות. בקומה האחרונה יש גג עם גינה, גינת גג מיוחדת במינה בה שיחי ורד ושושנה […]
כשפקחתי את עיניי שוב הכאב והצער הלמו בי כגלים. חיכיתי שהם ימותו אל הקצף כשהתעוררתי אל תוך חדר זר. המחוגים נעו בדממה, והזיכרונות צפו עם כל תנועת מחוג. הדממה הייתה […]
הריצה הייתה מהירה, הפצצה מהירה אפילו יותר. היא מחתה את הבניין והשאירה רק גופות ורסיסים של כל התקוות שהיינו מטומטמים מספיק כדי לקוות. שברים ורהיטים מהבניין כיסו את הרחוב, וכשדרכתי […]
באיזה גיל הפסקנו להאמין שאנחנו יכולים להיות מה שאנחנו רוצים ? באיזה רגע הפסקנו להאמין בעצמנו ? באיזה שלב הפסקנו להאמין בכללי ? חייב להיות רופא, זמר, סופר, רקדן, ספורטאי […]
זה התחיל בבוקר נורמטיבי לחלוטין. השעה עוד הייתה מוקדמת, החשכה עטפה את יופיים הפסטורלי של ההרים שנראו באופק, מעט מטושטשים לנוכח ערפל הבוקר שאפף את האוויר, היו ניגוד מוחלט למה […]
"אתם חייבים למצוא אותה." הוא אומר. קטן כזה. בקושי מגיע אל הדלפק. עניו החומות הגדולות מנצנצות, תלתליו נפרעים ברוח הקרירה החודרת מהחלון. הוא נועץ מבט במזכירה אדומת השיער שלא מורידה […]
כשהיא אמרה לו שהיא אוהבת אותו, הוא בכלל לא חשב על אהבה. הוא רצה לנצל את האהבה שלה כדי לשכב איתה. הוא היה גבר בן 39, לא אני, והיא נערה […]
זה היה שיעור ביולוגיה. זה השיעור שאני הכי, הכי, אבל ה-כ-י שונאת. אבל לא ידעתי שאפשר לשנוא אותו בכזאת צורה. המורה אמרה לנו להתחלק לזוגות. כולם הסתכלו על החברים שלהם, […]
השלג כיסה את המרצפות העגולות והשחוקות לגמרי, ולא יכולתי לראות דבר מלבד לבן מסנוור. הוא עוד המשיך לרדת, והבטתי בו יורד, מנקה את הרחוב מכל הסבל שאפף אותו, כאילו נתן […]
חוסר הניסיון פתח את התיאבון שלא היה לעולם עדין. מי שלא טעם מהתפוח, לא הריח, לא ראה ולא הביט, רק שמע על במתיקות ולא מעבר. לא ידע לעולם את כוחו […]
אז ככה יש לי חבר שמחובר ממש טובה לחברה טובה שלי זה מה שרציתי שהם יתחברו ושהם יהיו ידידים טובים קיצור חברה שלי התחילה להתרחק מימני ובקושי מספרת לי דברים […]
"אין רגש, הכול הורמונים, כמו מכונה, אין טעויות, הכול לפי הסדר, זה לא כזה מסובך, זה מאוד פשוט, לקבל ולתת, גירויים עצביים, חשמל. לעשות בדיוק את מה שצריך, ורק המוזיקה […]
עם הייתי אומרת לכם, שאני לא צריכה להיות פה, הייתם מאמינים לי? לא. כי זו שאלה מטופשת, עם אני פה אז אני צריכה להיות פה. אבל מה עם אני לא […]
אולי יום אחד בעוד הרבה יובלים, כל זה יראה לי כמו אדוות על המים. ולא ארתע עוד למשמע שמך. מקומי אינו כאן אך אני כבול ואיני יכול ללכת. איני יכול […]
ובמפלה הכי גדולה שלי, מצאתי את המעלה הכי טובה שלי. היכולת לאהוב. בעוד נדהמתי מעובדה שיש לי את הקיבולת לאהבה, הבנתי כמה דברים פספסתי בחיים. לא עצרתי לעצור להריח את […]
עוד הייתה חשדנות מהוססת בינינו לבין שון וליזל באותה התקופה, אבל היא פחתה והתחממה ככל שהצינון שלי השתפר. סוואן סיפק להם מפתח לדירה משמאלנו, והוא נראה כמעט זהה למפתח ששלף […]
ולפעמים אני רוצה לקחת את כל הדברים שלי וללכת, לברוח, ללכת לחפש מקום שיהיה המקום שלי, המקום הבטוח שלי שבו אני אהיה עצמי ואחשוב לבדי, או למצוא מקום שבו אני […]
היי את ,זאת שמביטה מול המראה, גוף שדוף ללא תנועה. על רצפה אני לבד יושבת , מתנשמת וכמעט נופלת . רגליי זה עור ועצמות ועוד שנייה , גם עיניי נעצמות […]
ביום בו חזרה הביתה ישבה על הספה האדומה כל היום והביטה בחלון. החלון הלך והחשיך, והספרים שבספריה הפינתית, משמאל לחלון, הלכו והיטשטשו. היא הכירה כל ספר וקראה את רובם יותר […]
זה קטע שכתבתי על אחת הדמויות מהסיפור שלי, סתם כי היה לי חשק חח אמ אשמח לתגובות :) אבא שלי אמר לי שאני חוטא. שאני טעות. שאני יצר הרע ושלא […]
התודעה תופסת את הים בתור משהו שלוו ורגוע. מוזר שחושבים ככה, הייתם פעם בים בישראל ? צעקות, מדוזות. מלא ישראלים, ילדים קטנים ומעצבנים שזורקים לכם כדור לפרצוף וחובטים בכם "בלי […]
הבטנו אחד בשנייה בזמן שנדמה כמו נצח, מאושרים ועצובים באותו הזמן. הוא חייך בחיוך המוכר שלו, אני חייכתי בחזרה. \"את יודעת מה אנחנו צריכים לעשות, נכון????\", שאל יוני בעיניים אדומות […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
