תנו לי לספר לכם משהו. עד לא מזמן, היה בתוכי רעש נוראי. ראיתי עננים אפורים, היכן שלא הסתכלתי. הלכתי בתוך מנהרה אינסופית, בלי לראות כלום. ריח של פחד ריחף מסביבי, […]
ליאונרד הסתכל על עצמו במראה. הבבואה שהשתקפה אליו ממנה נראתה מתה. אמנם היא יכלה לזוז בעצמה, ואפילו לחשוב כל מיני מחשבות ולתכנן פעולות שונות, אבל העיניים היו מתות, העור נראה […]
אני יודע, זה מוזר בהתחלה. אבל תסמכי עלי, תני לי יד. לאט, אני תופס אותך. אל תדאגי, תרגעי. אני פה. תסתכלי לי בעיניים, את רואה? הניצוץ, בזכותך. עכשיו, קחי את […]
בכיתי עירומה על הרצפה. קרועה מבפנים. דמעותיי התגלגלו כמו פנינים עגולות. מתייפחת סידרתי את הדמעות בשורה. שיחקתי איתן גולות! שמתי אותן בצנצנת. על הצנצנת כתבתי "הדמעות שלי". נכנסתי למקלחת והתענגתי […]
כשהבנתי שזה נגמר, חיכיתי. להשתפכות, לשברון הלב, לכאב שכולם מדברים עליו, אבל במקום, הייתה שלווה. לא דמעות, אף לא אחת, גם לא עצב, או כעס. כלום. היום, אני מבינה את […]
יש ימים כאלה, בהם אני מרגישה אנרגטית ובא לי לעשות הכל, ואז- בום, כבר לא בא לי כלום, וכל האוויר בורח לי. וזה סתם, זאת אומרת, לא באמת. זה קורה […]
חוק התנודה, אומר: החיים הפכפכים. משתנים, מקצה לקצה. בכל רגע, ומה שלא צומח- נובל ולפעמים, אתה מבין, הדרך מולך, "קדימה", לא מתאימה לך יותר. היא, לא אתה. "אחורה" – כבר […]
בין כל הדברים שנמצאים כאן בין כל האנשים הפרצופים, ההבעות הצחוק הגדול החיבוק והשחרור. מצאתי אותך כלוא וכבול לא רואה ולא שומע, אבוד בתוך עצמך. בין כל החלומות, השאיפות, הפנטזיות […]
אני לא יודעת לאן לקחת את זה הכל מעורבב ומעורבל בתוך עצמו הפך לעיסה אחת גדולה של כלום אבל בעצם הכל. אני לא יודעת איפה להניח את זה, כל השולחן […]
השמש תלויה גבוה בשמיים, אפילו לא טורחת להסתתר, החצופה. היא עומדת לה שם, באמצע שמיים כחולים וריקים מעננים, משוויצה בצבע הצהוב לבן שלה. שולחת קרניים לוהטות, הישר אל העור שלי […]
אני חי בחלום, אני אומר לך. החלומות שלי הם המציאות, החלומות! את חושבת שאני משוגע. לא משנה, מותק שלי. בכלל לא משנה. אז אני משוגע… כן. מה שתגידי. כולם משוגעים! […]
לאחרונה, אני מנסה להבין, מה התחושה הזו שאני מרגישה כשאני חושבת עליך. ואיך שהוא, כלל שאני חושבת יותר, ככה אני מתבלבלת יותר. שמתי אותך באיזה משבצת, קיטלגתי אותך אצלי בראש […]
ריח של ים, וחול רטוב ממלא את הנחיריים שלי ברגע שאנחנו מתחילים לצעוד לאורך הטיילת על החוף. זו שעת בין ערביים, והשמש כבר כמעט נעלמת בשמיים, צובעת אותם בצבעי ורדרד- […]
אני שונא את חבר שלך, במיוחד כי את אוהבת אותו, ולא שוכחת להזכיר לי את זה בכל פעם שאנחנו שוכבים. כשאני גומר ואנחנו שוכבים במיטה, את מספרת לי (בלי שביקשתי) […]
הוא מטר שמונים ושש, יש לו נזם באף, ובאוזן. הגבה, מעוטרת בצלקת, הסנטר מחודד, והלסת מלאה בזיפים. השיער, חום- בלונד ומעוצב תמיד בבלורית. הוא לא רזה, גם לא שמן, הוא […]
׳הילדה והזאב׳ / לירנה ״ העיניים שלו הביטו בי אמא, וזה היה.. איך אתאר – מבהיל. עיניים רעות היו לו, מלאות שנאה, חוזק וכעס״. הוא התבונן בי, חדר לעייני. הרגשתי […]
בארץ רחוקה, בין רחובות צרים, רועשים ועמוסים מלאים בריחות של שתן ותבשילים מהבילים, ובין בתים מתפוררים למחצה, שוכן לו בית אחד. זהו בית קטן ונמוך, צבוע בצהוב חיוור. הבית, בעל […]
ישבתי באיזה בר על יד אחד השולחנות, אתה נכנסת- ולרגע, הכל עצר מסביב. אנחנו מכירים, אבל גם לא, וזה היה מוזר. כל כך מוזר, וחדש ואחר. ניסיתי לא לבהות בך, […]
עוד יום מת. רוחות הרפאים מדסקסים להם במטבח ומלי שוכבת על המיטה עם המאפרה על בטנה, מעשנת. יש גלגל"צ ברקע, שירים של תחילת סוף שבוע מקוצר. שירים אופטימיים עם מעט […]
כשהלכתי לקנות ארטיק נכנסה בי מכונית. ראיתי כוכבים. לקחו אותי לבית-חולים והזריקו לי חומר ל-ורידים. שמעתי להקת רוק מנגנת ברקע, ולא יכולתי להפסיק לרצות לזיין אותך, יקירתי. גלגלתי את הביצים […]
השמיים מעליי מתחילים להתבהר, הופכים את צבעם משחור לכחול עמוק, ואט אט עולה השמש ומוסיפה להם גוונים של אדום, כתום ולבן. כמעט זריחה. אני יושב על הדשא, בישיבה מזרחית מאתמול. […]
ברגליים יחפות היא הולכת כאן בסוף שנות ה-60' על מרצפות ביתי. הרדיו מזמזם שיר ישן ושקט והיא נשענת על הקיר, מקשיבה, מגישה את הסיגריה לשפתיה. -אין עתיד ואין עבר.- היא […]
יש רגעים כאלה, שבהם מתחשק לי שכולם יעלמו, ילכו רחוק ממני. בא לי שקט אין סופי ושלווה. בלי אף אחד סביבי, רק אני ואני. רוב הזמן, זה לא קורה כמובן. […]
תמיד הייתי דעתנית ותמיד ידעתי להגיב ולהגיד כל מה שאני רוצה להגיד ולעמוד מאחורי מילותיי. תמיד היו לי דעות שונות מכולם אבל ידעתי לבסס את דעותיי ולא סתם להגיד איזו […]
מלי חשבה ש-מיכה שיכור, או שעישן גראס, או שהתמסטל מאחד מספרי הפילוסופיה שהוא קורא בספרייה. היא ישבה על מדרגות חדרה וקראה את אחד הספרים של רם אורן והייתה מודעת לכך […]
הם קבעו להפגש בגריזלי'ס, הבר שיצאו אליו בדייט הראשון שלהם. מאז שאיידן ביקר בו, עברו כמה שנים טובות, והוא שמח לראות שהבר לא השתנה יותר מיד. כשהוא עשה את דרכו […]
"יש לי חור בלב. אני בהלם שהוא זרק אותי. הוא. זרק. אותי." יעל הנהנה והניחה את ידה על ידי ברחמים. נהג המונית גלגל את עיניו כבר בשלב הזה. לא הפסקתי […]
חשבתי הרבה לאחרונה, על כל הקטע הזה של "ללכת אחרי הלב", כל כך קל להגיד ולדבר, מה עם לעשות? מה אתם יודעים, שם זה קצת יותר מורכב. זה מורכב כי […]
אני מעדיף לאכזב את עצמי מאשר שאחרים יאכזבו אותי זה מסביר הרבה על האהבה שלי ועל התשוקות שלי כאדם בחברה ממתמטיקה ועד פיזיקה תלוי בי ובחוקי הטבע ואף על פי […]
ראיתי רכב סגול היום, ונזכרתי בך. בדיוק יצאתי מהסופר, והוא היה שם בחניה- כאילו המתין שאני אבחין בו. חייכתי, ואז קפצת לי לראש. נזכרתי בפעם שבה סיפרת לי שאתה מת […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
