"פשוט תדמיין את זה. תעצום את העיניים לשנייה, לרגע אחד- ותדמיין. תן למחשבות שלך להשתלט עלייך, תן לשנאה לצוף, תן לרוע לשלוט בך. אתה רואה את זה? אתה רואה את […]
פריחה –משחק מילים להנאה פריחה מילה מדהימה יש בה פרח עם ריח שיפריח וישביח כל גינה כדי שיהיה נעים לשהות בה ויש בה פרי טעים לכיף והנאה אך מעניין מה […]
תרבות התרבות של תרבות זה דבר נפלא בייחוד אם היא תרבות ישראלית ערבי זמר על הדשא בפארק בין פרחי הבר ערבי שירה עם כנר במועדון או בבר שעות סיפור והצגות […]
דם שנשפך, זאבים רוצחים שמתהלכים עליו. נומי פרח. נומי.
בואו נפסיק שנייה את הכול וניקח פאוזה מהעולם ניתן לכולם לישון בזמן שהזמן בורח מכאן נראה שבסוף יהיה בסדר שזה לא עוד סתם שקר ונגיד אחד לשני מילים של אהבה […]
אבק דרכים ננער ממעילו השחור. הוא קם לאט, מתבונן בסביבותיו. מגפי העור שלו חורקים כנגד הקרקע וקומתו לאט מזדקפת. הוא מיטיב את שיערו הפרוע, השחור. מוציא מכיס הג'ינס האחורי את […]
סודות מתגברים תופסים תאוצה דורסים ורומסים מתחבאים מלחששים אי וודאות מוחלטת שקטה שלפעמים הורגת מטרפת ומטריפה ליטוף מחריד או פלא פלאים סוד שעליו צעקה לא תערים.
תקוה. אם אומרים אני תקוה, למה מתכוונים? ואם אומרים אני מקווה – האם זה אותו הדבר? אז למה מצפים ולמה מקווים? מה כבר יכול לקרות? מה יכול להשתנות, מתי ואיך? […]
הביטחון. אי מרוחק, אבל קרוב. הביטחון שלי שזור בין הדי אן אי שלי. מחבר את המולקולות יחד. לפעמים הוא חודר עמוק מדי, עד שנעלם. זה הידיים שמנסות לתפוס אותו. להחזיר. […]
האי אוטופיה. האי אוטופיה הוא אי של שפיות הוא נמצא אי שם בעולם הגדול, תלוי במרחבי השמיים. להגיע אליו לא פשוט יש צורך בסולם מיוחד, סולם הבלים . גם להסתדר […]
נטשה עמדה בפינת החדר. שערה הכהה והארוך הסתיר מעט מפניה. ידיה מאחורי גבה, ולסתה שמוטה אך עיניה בוהות בנקודה גבוהה ממנה. הן בוהות בגברת סאנשיין מכינה את מיטת הטיפולים שלה. […]
ייאוש ועוד אחד. מאגר הכוחות מתרוקן עד שנשאר ממנו רק חדר ריק ומאובק, זכרונות טובים מתפוגגים ונחנקים גם הם. ביטחון מעורער וחשוף לפגיעה, עירום פצוע של כאב ועצבות מתמשכת. יללת […]
חתיכה ועוד אחת לחתוך את החלק העצוב ולעבור לעולם שמח לחתוך את החלק הרקוב מהתפוח בשביל שהשאר ישאר טרי וטעים לחתוך את החלק הרע מהחיים ולחשוב רק על החלק הטוב […]
ישבתי בחדרי על מיטתי, מתנות עם עטיפות צבעוניות היו מונחות בערמה קטנה על הרצפה. בפינת החדר היה מונח ארגז העץ מתנת יום ההולדת מאבי. פתחתי את המתנות אחת אחרי השנייה, […]
מציאות בארץ הדמיון טיילתי בארץ דמיונית ראיתי בה מחוזות קסומים ומחזות שלא יאמנו כמו בארץ של הפלאות חשבתי איך אוכל להפוך דמיון למציאות האם יש אפשרות לחיות בה, לחוות אותה […]
האמת שזה אנוכי מצידי. המחשבות שעלו לי לאחרונה… אני עובד בעבודה לא מיוחדת במינה, אבל אפשר לומר שהיא מעניינת באיזה שהיא צורה. אני שומר בבית המשפט, אחד מהמאבטחים, אמרתי כבר… […]
הפכת בתולה תמימה לעבד מין שלך. ואני לא מדברת על סיפור סקסי כמו "חמישים גוונים של אפור", אלא על מציאות אכזרית. על בני נוער נצלנים, ילדים עם סיגריה ותספורת תרנגול […]
היו לו עיניים כחולות, רכות כמו הגלים, עיניים כאלה שכמעט ולא רואים. תמיד הסתכלתי לו בעיניים וטבעתי בתוכן, בתוך הסיפורים שהן מכילות, בתוך הכחול העמוק הזה שמעולם לא עזב אותי. […]
המנהלת קיבלה אותי בחיוך רחב, בדיוק את אותו החיוך הצבוע והמחייב בגלל המקצוע כמו של העובדת הסוציאלית. היא הזמינה אותי לשבת בשתי הכיסאות המרופדים שמול שולחנה. "אני מסיימת משהו ואני […]
ישבתי על הכיסא הירוק והקשיח בחדר ההמתנה, מחכה שמזכירתה של מנהלת הפנימיה תקרא לי להיכנס למשרדה של המנהלת. סרקתי את החדר, על הקיר שמולי נתלו שתי תמונות נוף, מעל התמונות […]
דאמייט נכביתי מהידית של המחבת – שוב. מי לעזאזל ממציא מחבת עם ידית שמוליכה חום? אני לא יודע מי יותר מטומטם מי שהמציא את זה או מי שקנה את זה. […]
אני רוצה לבקש סליחה. אני רוצה לבקש סליחה ממישהי שמאוד קרובה לי. אני רוצה לבקש ממנה סליחה על זה שלא תמיד התייחסתי אליה, שלא תמיד הקשבתי לה. אני רוצה לבקש […]
שבתי מבית הספר, כבר מרחוק ראיתי ניידת מתחת לביתנו. דניאל, לא קרה שום דבר זו סתם טעות שכנעתי את עצמי בראשי. פסעתי הביתה, שכנים התאספו מתחת לביתנו איפה שהניידת חנתה. […]
צחוק שטנים, בכי מלאכים. עולם רשע, עולם נצלן. מלא בפיתויים, מפיל טובים. משכר באהבה, משקר בשכר ועוד שקר ועוד שכר. במנגינה חורקת של שיר ישן שמספר על אוהבים בבית קטן […]
איימי חתיכת בת זונה זאת הפעם האחרונה שזה קורה ואת לא מספרת לי. לעזעזל איזה יפה היא. היא יושבת מולי ומחייכת. מה היא מחייכת ? כל הגוף שלה מלא בחבורות, […]
השראה נשאלתי לא פעם מה נותן לי השראה עניתי, משפחה, החיים והסביבה וזאת כבר סיבה למסיבה כי זה אומר שאני ערה לנעשה שאני רואה שומעת חשה מרגישה זו בעיני ההשראה […]
השבוע הוא קנה לי עציץ. הוא אמר לי "זה נקרא עץ האהבה". זה באמת היה עץ יפה מאוד, הגזע שלו הסתבך עוד ועוד בתוך עצמו, זה היה נראה כמו ריקוד […]
הייתי ילדה למופת. נכנסתי בשער בית הספר עם קוקיות בדיוק בסימטריה הנכונה, תלבושת אחידה הדוקה וחיוך על השפתיים. הייתי נרגשת כל כך ללמוד בכיתה א', עד שאתמול, שכששכבתי במיטה לאחר […]
כבר לא ניצן קטנטן שבדרכו לפרוח. כבר לא אמא של שבת בשמלה לבנה. אין יותר שקוף, העולם שייך לצבועים. המציאות לא אחידה, הטריפים עולים על השפיות. הטכנולוגיה מגשימה את הדמיון. […]
מראה שבעיר מראה מראה שבעיר מה יש לך להעיר? ועל מה תרצי היום להעיר ולהאיר אולי על החיים בעיר ושמא על מי שכבר לא מביטים, כי הם רחוקים מראה ,מראה […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
