נטיעת אותיות יש שנוטעים עצים ויש ששותלים פרחים אני נוטעת וזורעת אותיות מהם צומחות מילים מזרעים מיוחדים שמטפחים בחממות משקה ומדשנת ואליהם באהבה מדברת ואז יום אחד אני רואה שמילים […]
גופים זזים ונצמדים בחשיכה לפי קצב המוזיקה. קולות הנאה וצעקות תסכול נשמעות מעבר לעמדת השתייה. שיער מתנופף וזיעה מותשת זזים גם כן לפי קצב המוזיקה. עולם רוטט וצבעוני. ניצוצי שמחה […]
אימא יקרה אני מנשקת את ידייך אין לי בעולם מישהו יקר יותר ממך. אימא תישארי תמיד איתי ביחד אימא הרי יותר מזה אני לא צריחה על הכל אימא יקרה תסלחי […]
הבחורה המצחיקה- שהפסיקה להיות הליצנית של החבורה… הבחורה המשוגעת- ששום דבר לא יכול בה לגעת… הבחורה הספונטנית- שמעדיפה כל היום לישון בבית… הבחורה הסטלנית- שאוכלת לאנשים את הראש עם כפית… […]
קלסטרופוביה הגדרה: לא רוצה למות, לא רוצה לחיות, רוצה לא להיות. וזה בן אדם, לא אפשרי- כי לאן הולכים מכאן? וזה קלסטרופוביה קלסטרופוביה קלסטרופביה ק ל ס ט ר ו […]
זה קצת עצוב לראות חשופית ללא שובל ריר מאחוריה. אחת שהתרמתה על ידי מזג האוויר. הובטחו לה תנאים בהן תוכל לשהות, קרירות ולחות בה תוכל להמשיך במלאכתה. להתאכל, להתגנדר ולהתרבות. […]
אמא הולכת בבית ומכבה אורות. כאילו שאורות פתוחים הם חטא. אולי היא צודקת, אולי היא פשוט מנסה לחסוך
אני כלום מלבד צל שרודף אחר שורות של בניינים במעלה השדרה. משקף קירות בטון וחלונות פתוחים לרוח להיכנס דרכם. מתחפשת בגרסה שהטבע כופה עליי. אני לא חדה. אתם חודרים לשטחי; […]
הוא ילד מיוחד. כשהוא ואני נוכחים בחדר לבד, הוא מנסה כמה שיותר להסית את עיניו התכולות הגדולות ממני, ואני יכולה לחוש במבוכה שתוקפת את לבו וגופו כאחד. למרות שהוא רם, […]
כואב לי, אז חייב להסתיר? אני יודעת שאסור לי להכביר במילים. אני יודעת שאסור לי להראות שאני יודעת. אני יודעת שאסור לי לחשוף מה הולך לי בראש. משום שלמען האמת, […]
זו מן תחושה נעימה, כמו מוזיקה רצופה בהרמוניה מושלמת שמתנגנת בתוך הראש. ופתאום מוצפת הרגשה כאילו משהו בי מתנער, משתחרר מעצמו ולא אוחז בי יותר. דבר שמילים לא יכולות לבטא, […]
הייתי מאוהבת בסבסטיאן, בעיקולי גופו, בצבעו השזוף והבוהק והחום-כתום, בשיערותיו העבות המתכתיות ובציורי גופו שקישטו אותו והפכו אותו לכה ייחודי. היום הייתה הפעם הראשונה שאבא גילה על סבסטיאן. הוא כבר […]
הראי שמשקף את הילדות הרצות בין העצים הגבוהים סדוק, אבל זה לא מספיק; אני לוחצת על ההדק והכדור שמשתחרר נופל ומתפשט אל תוך אגם של רסיסים. התנדפות ריח הבוקר בישיבה […]
מרלין מונרו, נדמה שראיתי בך שעון. המחוגים שלך עצרו בתמונת מונית. אני כבר לא ממש עצמי. המספרים שכובלים אותי הם תמונת מראה- נדמה לי שאהבתי אותם, עכשיו הם רוצים לצלוב […]
הרוח מלטפת את צמרות העצים הטרופיים על החול הזהוב, שנשטף עם טביעות הרגליים של החולפים והשבים. המקום מוסתר על ידי סבך עלים ירוקים; מפריד אותו מהכאוס העירוני. הגלים נופלים ומשאירים […]
אני צופה בך נובלת; תווי פנייך מתקמטים ונסגרים. אני מנסה לפתוח אותם, שופכת עליהם מים טהורים, אבל הטבע עושה את שלו. הוא עובד סביב השעון; משנה את גוונו לפי מזגו. […]
מתגעגעת לתקופה הזאת של אלפיים ושבע, או אולי פשוט לתמימות, לסדרות שעוד היו מרתקות ולא שיעממו. כשעוד דיברו פנים מול פנים, ללא מסכת של טלפון סלולרי ורגשות מזוייפים. כשעוד יכולתי […]
היה זה הפורים האחרון בבית-הספר, ואני בחרתי בשיעור נהיגה. מזג האוויר לא היה קר כבשנה שעברה, ויכולתי להתחפש לזונה מבלי לקפוא ולא ניצלתי את זה. יכולתי ללכת עם חברות לאחר […]
היא אומרת: 'איך אתה יודע שאתה עומד למות? כשהכל קורע מצחוק— ככה העולם נפרד ממך, אתה מבין, הוא לא רע לגמרי, סתכל על זה כמו ארוחה של נידונים למוות, לפני […]
אני מצטערת מראש על הלבוש שלי. זו הדרך שלי לבטא את עצמי. אני מצטערת מראש על המחשבות שלי. הן יתורגמו למעשים. אני מצטערת מראש שלא יכולת לאהוב אותי. הייתי פחות […]
ליצן עצוב משעשע מישהו, להיות שמח זאת עבודתו. אני רוצה לרוץ, אבל חוששת למעוד עיניים עצובות מילים צוחקת. אני יודעת שזה פשוט בדיחה , אבל משום מה אני מרגישה נורא. […]
הרגע הכי קשה בסערות הוא הרגע שהן חולפות, הרגע בו אתה מבין שהכל נגמר, אין יותר פחד, לא יהיו עוד אבדות. ואז כמו בן אנוש אתה חייב להפנות את מבטך […]
כמדי לילה כאשר אני מכבה את האור ומכבה את העולם אני נשארת כמה דקות עם העיניים פקוחות. החשכה מלטפת את מצחי כי זהו החלק היחיד מגופי שחשוף מלבד עיניי המציצות […]
"חברים" צרח המוכר בשוק ההומה אדם, "ארבע במאה מבצע סוף עונה ! מחיר שלא תמצאו במקום אחר!" קולו הצווחני הדהד ברחביי השוק. רוכל זה נולד עם יכולת קסומה לגרום לכל […]
הכרתי אותה כשהיינו בצבא… אני הייתי גר בצפון והיא בדרום המדינה. יום אחד היא הגיע למקום בו אני משרת, עדינה כל כך ויפייפה, אבל לא הכי התעמקתי בה. אחרי שהיא […]
אני לא בן אדם טוב, אני יודע את זה… כולם יודעים את זה… הדבר היחידי בראש שלי זה מסיבות, בחורות, כסף ושטויות. ככה אני חי. אני יודע שזה לא בסדר, […]
קבלה קבלה מילה מקובלת עם קבלות מילה מדהימה מקבילה ליקום יש בה בית קיבול שמקבל הכול באהבה מילה המכילה את קבלת האחר והשונה האם הקבלה כבר בלויה , כמו זקנה […]
קולות ה צ ב ע י ם. • האם הצבעים משמיעים קולות האם ניתן להקשיב לקולות ולא רק לראות את הצבעים, אם כן אז איך אני עוצמת את עיני וחושבת […]
אני מבינה למה התעכבת היא רוצה אותך בחזרה אני יודעת שאותה אהבת אבל לנסות להיות איתי לא יהיה נורא אתה הולך ומתבלבל בין להיות עם שתינו ולא יזיק איזה חיזוק […]
אני צורחת אני בוכה אני מתוסכלת אני נלחמת אני מתעצבנת אני אבודה אני קורסת בשקט.
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
