רוח סתווית מבלגנת ערמת דפים, הרבנית רוט-המורה לאומנות סוגרת את החלון ומשאירה את הרוח לסחרר את עלי השלכת בחוץ. חברותי מפטפטות בעליזות על דברים שבעיניהם הם ברומו של עולם ואילו […]
עכשיו כשאני חושבת, ובכתביי מהרהרת, קשה לא לשים לב, שאני מרבה להתרברב. פתאום אני יפה יותר, חכמה לבלי היכר. אמיצה עד למאוד, בעלת הדר והוד. אני מכה על חטא וחוזרת, […]
בדיקה בדיקה ולא בדקה אלה במחשבה תחילה על כל אחד לעשות בדק בית עם עצמו בביתו ובסביבתו לבדוק מה דרוש תיקון או שיפור אפוא וכמה ולתקן, לא להגיד עוד דקה […]
הם לא ידעו כמה אני שונאת צהוב. ושזהו צבע הלכלוכים מאחורי שיניי, והוא צבע המנורה של חדר ניתוחי המילים שלי. הם לא ידעו כמה אני שונאת את הצבע הזה והביאו […]
הנה הוא שם,בפינה השפופה,גוסס מסתגר בתוך עצמו הנה האנשים,הם עוברים צוחקים,פשוט לא מתייחסים הוא מייבב,אבל לא קורא לעזרה,הוא לא יביך את עצמו הוא קם,מתקדם,עליו יש שריטות ופצעים מדממים,מהקללות של אתמול,מהמכות […]
בלילה הקודם היה לי חלום, כולנו היינו שווים אבל המשכנו להסתכל על אחרים מלמעלה. היינו חופשיים, אבל כולם היו כבולים עם שלשלאות. לא יכולנו לראות אבל יצרנו עולם בין האמת […]
לרוב, כשהלך ברחוב, היה מתקשה לזהות אנשים שעמדו בפתחי החנויות. זה לא שהייתה לו בעיית ראיה או משהו. הוא חשב כך בהתחלה. ואז הלך לרופא העיניים, וזה שלל את הממצאים. […]
היא שואלת אותי שאלות שעליהן אין לי מענה. * הביאו לי בלון. פוצצתי אותו עם סכינים, קצצתי דק-דק. אני עדיין שומרת את השאריות. מידי פעם מוציאה כמה מהן, חתיכות פלסטיק […]
האור ריצד ברחבי העיר תחתם. כבר זמן רב נראה שהוא מחליף את אור הכוכבים מעלה, שנעלמו והופיעו לסירוגין בין הבהובי הנורות הצהובות מטה. חדי התפיסה ביותר – ואחד מהם אכן […]
החברות שלי אהבו להסתכל על עצמן עשרים וארבע שעות ביממה, בין אם זה במראה שבשירותי בית הספר או דרך המצלמה בפלאפון שלהן – הן יכלו לבהות בעצמן שעות. בניגוד אליהן, […]
הוא כעס עלי. הוא אמר שאני לא יודע מה זה חרא. חרא אמיתי. חרא שאתה עשוי מימנו. חרא מסביבך. 'אתה יודע כמה חרא אכלתי?' הוא שאל. לא. ספר לי: חשבתי, […]
הכתיבה היא כמו תרופה, כטיפול וכמרגוע, לאנשים רבים. בה אתה מוצא בית ומקלט חם כשבחוץ הכל נעשה זר ומנוכר. באופן זה אתה יכול לבטא את כל אשר על ליבך, לאפשר […]
תלולית החפצים שהולכת ונערמת ניצבת מחוץ למחסן אשר נמצא מאחורי הבית. כמחצית השעה לערך אני תרה אחר תרמיל מסוים עוברת בדקדקנות על כל חפץ, מרימה חפצים ופותחת ארגזים, אך לתרמיל […]
"סנטה קלאוס" הוא רק שם במה, ולהיכנס דרך ארובות לתנורי ההסקה בבתי הנצרים בחודשי דצמבר? כלל וכלל לא תמצית חייו של מר קלאוס. קלאוס נולד תחת השם דנטה בעיר נאפולי […]
אני עצבני מוות. אני שונא לפלרטט, אני רוצה לברוח לחדר, לחפור מנהרה בפוך, ולהעמיד פנים שאני זחל או גירית או סתם מישהו עם עניים עצומות. אבל הוא מחייך אלי, נשען […]
עידו לא ישרוף אותי היום וגם לא מחר ולא בשבוע הבא. כבר כמה זמן שאני מסתובבת עם פרצוף תשעה באב ואף אחד לא שאל למה. אבל הם לא יודעים שעידו […]
את הפעם הראשונה אני זוכרת היטב. אמרת לי לבוא לבקר להכיר את הילדות שלך, אולי נהיה חברות. ואני, נענתי. כשהגעתי לקחת אותי אל מתחת לגרם המדרגות, נגעת בי, הפשטת אותי. […]
זה כמו להסתכל על הקעקועים שלו, שחורים כמו נחשים, פרחים, גולגלות ומילים. על היידים והצוואר, עושים אותו יפה. כמו ציור, אבל זה גם לחשוב שעוד עשרים שנה זה יהיה אחרת. […]
"סמים זה חרא ושתייה זה לא טוב" ככה ההורים אמרו לי, הייתי בת 11 לכל היותר, מה אז ידעתי?! אפילו לעשות סקס לא ידעתי. אני לא מדברת בכלל על מה […]
היא הייתה יפיפייה. שערה היה בצבע שלעולם לא ראיתי על שום שיער אחר, הוא הזכיר לי את צבע העלים שבסתיו המתמזגים עם חוטים זהובים, שהזכירו את קרני השמש בקיץ. גם […]
העלים נחו על הענפים כיד רופפת נשמטת ממיטה; אוחזים בשורשיהם בקושי; רוטטים ברוח קנוקנת. השמש האכילם כאם אוהבת– פורשת את כפותיה בנדיבות. צפיתי בצבעים משלבים ידיים מעל ראשי; נעים בואלס […]
תמיד יצופו התחושות הרעות, אלו שצורבות ונדמה כאילו תוקעות בך סכין מדממת. אלו שיספרו לך כמה שהכל שחור וחשוך, ללא דרך להימלט. ילחשו לך באוזן מחשבות אסורות ודברים שקרו בעבר. […]
זה די נורא איך שאני בוחרת להתעלם מהמציאות ולחיות באשליה משלי שהכל יחזור להיות בסדר. שהכל יסתדר ואני אצליח במה שצריך, שאני אעבור את המכשולים שיציבו בפניי, ושהאנשים הרעים יעלמו […]
הו לא אל נא תתן לחבל באש אהבנתו. אש אהבתנו יוקדת, בוערת, חוטים בלתי נראים נקשרו בלבבותנו. הו לא אל נא תתן לשטנים להחריב את אהבתנו. הו לא אל נא […]
צחוק מתגלגל ונשימות בהולות נמלטו מפיה. "די, תפסיק", פלטה, אך נכנעה. היא ניסתה לכסות אחר המאורע. ולהכחיש, המעט שהיה ביכולתה לעשות. — תשע בערב, סמנתה העבירה מבט אחרון על בבואתה […]
השבת הייתה מוזרה. ישבנו סביב שולחן גדול עם מפה לבנה ופרחים ודיברנו. היה גם הרבה אוכל שלא אכלתי. שתיתי כמויות של קולה וצפיתי בכולם עורמים הרים קטנים של בשר ואורז […]
לאחרונה אני נתקלת בהמון שירים. שירי אהבה. אבל מה אני רוצה באמת? זה נורמלי. זה חמוד. אבל יש לי שאלה- למה תמיד האהבה בשירים היא אהבה לגוף? למה תמיד המשוררים […]
אנחנו רק מסתתרים, בורחים מכל דלת שעלולה להיפתח בפנינו, כבר הפנמנו שיותר גרוע תמיד יכול להיות. שוכבים באי וודאות, מאפשרים למחשבות קסומות לרחף בנו ואז מתעוררים בדרך שוממת, בלבד בו […]
הגיע הזמן שאני אאכזב לא, לא רוצה לגרום לכאב רק לחיות בלי ציפיות לא שלי, לא של כל הסובב. רוצה להביט ישר לא להשפיל את עיניי בכל רגע מאושר בחיי […]
איך פעם שרנו על אהבה על רגעים של אושר על הכאב, על חברים על הרגשה של חוסר. איך פעם רצנו בגלים, עטפו אותנו כידידים והיום הם סתם תנועה בים צעידה […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
