התעוררתי באיזה ארבע-חמש אחר-הצהריים. הראש שלי שחה בטמטום, וזה לא עבר כבר מאתמול בבוקר. שתיתי קפה מורעל ועישנתי סיגריות, ובהיתי החוצה אל שמי התכלת הנקיים. אולי צריך לסדר פה איזה […]
התעוררתי בבוקר מלא זיעה, כי לא היו לי סיגריות ולא היה קפה. חיפשתי סיגריות וקפה מתחת לבלטות, אבל לא מצאתי, וצעקתי על האיש למה אתה לא דואג לדברים בסיסיים. האיש […]
ימים עוברים שעות עוברות, עובר ומתרוקן לאותו הרגע אותו הרגע שצחקנו אותו הרגע שחייכנו אותו הרגע שהרגשנו כמלכי העולם ואני פה מסתכל אחורה ומחייך על העצב על השטות הויכוחים והתלותיות […]
מתאים לי איזה דוכן פלאפל, שאני אוכל למכור פלאפל, ולהאכיל את בני ובנות השכונה שלי הרעבים. כך הרהרתי לי בעודי עושה את הדרך בשכונה לעבר ביתי. החלונות היו פתוחים, והיה […]
התעוררתי עירום, השמש ניפצה בי אלפי קרני אור שהתמזגו עם אפלת הלילה. השמיים היו שחורים ומטים לנפול, ולי לא היה קפה מחורבן במגירת הקפה שלי. מיד הכנתי מרק מאבקת מרק, […]
פרח קטן אורי גידל לו בגינה פרח קטן פשוט, פשוט ויפהפה. הגינה של אורי גדולה ויש בה גם מקום לעצים אך מדוע בחר לגדל רק פרח אחד קטן פשוט? פשוט […]
מה אנחנו מחפשים? על מה אנחנו מסתכלים? מה בעצם באמת מעניין אותנו והאם אנחנו עושים עם זה משהו? יש אנשים שחיים את היום יום שלהם, אולי במרדף אחרי היום הבא, […]
כבד את המבוגרים ס'תכל ותלמד מחכים לאוטובוס בלי ידיעה מתי ואיזה מחכים בסבלנות כבד את המבוגרים ס'תכל ותלמד כשהאוכל היה יקר ערך ולא יקר בארנק כבד את המבוגרים ס'תכל ותלמד […]
קר לי, קר גם לכם? אנחנו יושבים ביום חמסין מהביל ומפצחים גרעינים, כשפתאומי השכנה הנימפומנית נכנסת. מה את רוצה? יש לי מדף, ואני צריכה מישהו שיתלה לי אותו מעל המיטה. […]
לא הבנתי מה קרה לך, איך את מדברת כשהכול הפוך. איך את אומרת שאת מכוערת כשאת יפה. איך את אומרת שאת מכשפה כשאת מלאך. איך את אומרת שאת טיפשה כשאת […]
יצירה שמכבדת את בעליה, את הקורא, ואת החברה. "אנשים כאלה הם לא בני-אדם," אמרה האסופית ואספה אליה את רגליה. היא הייתה נקייה, כי התרחצה לא מזמן, אבל לבשה רק כותונת […]
אגואיזם ועדינות, אלימות וכנות… בוקר טוב, עכשיו לילה, וירח מרחף בין העננים, ולא רואים אותו, כי הוא בין העננים. שמיים שקטים מחוררים מלאים תהום ואור לא נראה וחושך על פני […]
אני לא נעלמת לך כבר מעל לחודש וזה מתחיל לדגדג לי בקצות האצבעות. זו לא התאהבות כי למדתי בעזרת כוחו של הזמן לדלג בקלילות מעל למשוכות של הרגשות. אני כבר […]
מרגישה לכודה. עומדת לבד על שפת המדרכה ובוהה באוויר העומד. בחוץ, גשם זלעפות. הטיפות נוחתות על המדרכה בעוצמה, מתפרקות לרסיסים קטנים ועדינים כמעט כמו פתיתי שלג . אני מרגישה שאין […]
שממית ישבה על עלה לח ומצצה גבעול. "שמוצי," היא קראה לשמוצי, "אתה יכול לעשות לי נעים בגב?" שמוצי לא ענה, הוא היה עסוק בצפייה במשחק כדורגל, וזו הפעם הראשונה ש-אשכרה […]
אולי לא הכל נוראי. המוטו שלי בחיים הוא "תנסה מקסימום תצליח" כלומר, עם תנסה אתה עלול לא הצליח ולפשל אבל מה עם תצליח? אם לא ננסה לא נדע. אני ניסיתי […]
שמלת התחרה השחורה מונחת על גופי בצורה מושלמת, מבליטה את המקומות הנכונים האודם שקניתי עבור מאורע זה מעט בהיר מכפי שתכננתי אך משתלבת בצורה נהדרת עם השמלה ואני מעפעפת בריסים […]
שבועיים דיכאון, יום אחד, מצלצל הטלפון. "מיכלי, את ערה? אני חושבת שזה קשור לנאצים". מה נאצים? איזה נאצים? במבטא גרמני כבד. "נו, נאצים, נאצים. את יודעת, אנשים של דגל. של […]
אימא בוכה בשקט אבל מול כולם, אז מה הטעם? לפעמים אני רוצה אותה צורחת, מתווכחת, אומרת שהיום יש גשם ולכן הרחובות רטובים. אני רוצה אותה אדומה. מולי. אומרת ומעכלת מילים […]
כשהשמש שוקעת אצלך, את תארזי לך בתיק קטן זיכרון. הדלת שנסגרה אחרי עשרות אנשים בעבר, תחכה גם לך שם. את תאחזי בידית הדלת והיא תיפתח בעדינות שתבהיל כל עצם בגופך […]
"יידע אדם מה זו אישה," אמר הרב הגדול והביט בקהל הרחב בעיניים של תוכחה, "אישה זה שורש הקיום, מהות החיים, מעיין הבינה, דרך הגאולה. דע איש לא לפגוע לעולם באשתך […]
הגדולים והנצחיים התמזגו עם הקטנים והארעיים, ואז יצאו המוני אדם לרחובות ושטפו את מה שהם מכנים "המגפה השחורה", שהיא בעצם הגדרה של קיבעון המחשבה. הם הפריחו עננים כחולים ורודים לשמיים, […]
*מפרום מקבל ג'ננה* מיכה ישן שנת צהריים מאוחרת, כשלפתע שמע את הדלת נפתחת, ומפרום צורח בכאב את שמו. "מיכה!" מיכה פתח את עיניו, "מה?!" "פתחתי את הראש." מיכה קם בבהלה […]
*חזרנו מהכפור* אני משתדל לראות כמה שפחות בבני-אדם כאילו הם מפלצות. זה לא משנה את העובדה שיש אנשים רעים, אבל כולם חושבים כמובן שהם צודקים וטובים. או לפחות שיש להם […]
בזמן האחרון יש לי חשק להתפשט באמצע שיעורים, זה לא הגיוני או פרקטי במיוחד. אני תמיד מדמיין את האנשים: ספיר וגל לוחשות בצעקות: 'תתלבש! תתלבש! תתלבש!', בר פשוט נקרע מצחוק, […]
מילים תנו לי מילים לא יודעת איך לנסח, זה קצת מדאיג.. נשארו רק צלילים הראש גדוש עד כדי ריקנות וזה מצחיק עד כדי עצבנות ונשמע שהמשפט הזה מתחיל ב"נשמע ש.." […]
אני לא מוצא זמן לנוח בתוך כל המלחמה הזאת שמתרחשת אצלי על המחשב. יש פה איזה טנק, והוא מפציץ את האנשים שלי כאילו אין מחר. רגע, עוד רגע, אני ארים […]
אני יושב לי, קצת עצוב, במיטה ושומע שימי תבורי, המיטב, וטירן בא דופק בדלת כאילו יש מלחמה. לא יודע מה רוצה, פותח לו את הדלת, והוא ישר כזה באטרף "בוא […]
המחמם (קוראים לזה מחמם, נכון?) בגודל של בני גורן, מריח כמו מגהץ ומתקתק כמו תנין. הוא גם מחמם ומפריע לישון ויום אחד הוא ישרוף ספרים. ואותי (ככה כתוב לא?) אבל […]
ובכן, מאסתי בתפקיד זה או אולי התפקיד הזה גדול עלי אינני מסוגל להמשיך לנהל את העולם? הו לא פשוט לא, אין רם ונשגב ממני אני הרי כל יכול התפקיד כבר […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
