היינו שלושה. היינו שלושה ואהבנו. נתנו לאהבה להדריך אותנוּ ולקסם לשוטט באוויר. ולא התיימרנו להיות משהו. לא מונוגמיה ולא פוליאמוריה. היינו אנחנו. היינו הריבונים של עצמינו. היינו אוהבים. וזה הרגיש […]
אז הוא השתגע. זה לא יוצא דופן בעולם הזה ובכלל במדינה הזאת, זה יכול לקרות לכל אחד, לגיטימי. כשהוא הגיע לקופה במכולת, מקום בו כולם מכירים את כולם, התלוצץ עם […]
מסביב ללב של כל אדם יש חומות. אף אחד לא ייתן לאף אחד לדעת מה הוא מרגיש. לא ייתן לאף אחד להתקרב יותר מידי כי אחרת החומה תשבר והכל יפרוץ […]
לחיות באשליה זה לחיות בעולם עם חוקים משלך עולם ורוד כזה ואז אחרי דקות ספורות אתה נזכר במציאות הכל-כך כואבת כשאתה חי באשליה אתה יכול להחליט איך תראה ומה רמת […]
האם אפשר לקרוא תיגר, על הדבר הזה שאני? על הלביאה שחושפת שיניים ונועצת בבשר עד זוב דם, עד מוות, עד גופה מבותרת במסדרונות בית הספר? רצית בזה? רצית באתגר? להפיל […]
אמרתי שיהיה בסדר. והלכת וחשבתי שהכל יהיה יותר טוב. אבל עכשיו אני לבד, יושבת וחושבת על איך הכל היה הרבה יותר נחמד כשהייתי בחברתך. ואם רק היית יודע כמה זה […]
הקול של השעון המעורר קוטע את החלום שחלמתי. אני ממאנת לקום, רק עוד כמה דקות. 10 דקות חולפות ואני מבינה שכבר אפספס את ההסעה. אני מגיעה בשעה שנייה, אחרי שכבר […]
כמה חיפשתי במקום הזה שלווה. לרגע האמנתי,ממש אחרי שנתתי את כולי. שיש פה באמת הבטחה לחיים טובים יותר. אבל לא. שוב חוזרת לחתוך וורידים שוב חוזרת לפחדים לרגשות הלא מאומתים […]
"you're all I see in all those places, you're all I see in all those faces" קשה לי לדעת את מי אני באמת מחפשת. אף אחד לא הבטיח לי שאני […]
״זה כּאילו חזק מהכל. כמו ישות עליונה שמסתכלת עלינו מהצד וצוחקת. כמו הסגן של אלוהים. זה החלום הרטוב של הנפש והפנטזיה הגרנדיוזית של הלב. וזה באמת נורא מצחיק, אני מניחה. […]
נשימות עמוקות בשביל לא לחכות, הוא אומר לעצמו, אבל לא אכפת לו לחכות. החביתה הגיעה בשתיים וארבע דקות, בדיוק בזמן, כדי לשים אותה בתוך פרוסות לחם ולאכול. אבל הוא מדליק […]
הוא שטף את המלפפונים באקונומיקה. אז לא פלא שכמעט הלכתי לעולם הבא אחרי שאכלתי מהמלפפונים. אמרתי לו אתה רוצה להרעיל אותי, אתה רוצה להרוג אותי. אמר לי מה פתאום, מה […]
הם הצליחו לרבע שעה להוציא אותי משלוותי. הם גם הצליחו לרבע שעה להיות להיט בתעשיית המוזיקה. יושבים ומאוננים עם הכלים בחדר החזרות. אני אומר להם זה לא מה שאתם עושים, […]
האמת שהיה לי קל לחשב במחשבון הזה כל מיני חישובים, גם מסובכים. הארץ זעה ונדה ונטתה על צירה, אבל אני חישבתי במהירות שהכול יסתדר על הצד הטוב ביותר, אז לא […]
אני באמת מאבדת את זה. שלוש מאות אנשי מהבהבים באורות ניאון מול העיניים שלי בתלבושות מוזרות של חשפניות בגוגו עם הפרעות דיקציה פסיכיות עם קוקיות ובעיות בתפישה והכל אצור כאן […]
את החולצה העדפת צמודה, את הקפה חלש ובהיר עם שתיים סוכר, אני עדיין זוכרת אותך. היית מצמידה שפתיים וממלמלת בקול ילדותי מתוק כשרצית לכשף את מי שהעז לעמוד מולך, לחישתך […]
לא, אני רוצה להיות מפורסמת, אני רוצה שכולם ידברו עלי, שכולם ירצו לדעת מה אני עושה, אני רוצה שכולם יזכרו את השם שלי ושאני ארוויח המון כסף. כי ככה אנשים […]
את שנת הלימודים האחרונה שלי אני לא זוכרת ממש, כלומר אני זוכרת רגעי צחוק מסויימים, כי משום מה כשרגעים הופכים לזכרונות הם הופכים לנעימים. הכל התחיל בתחילת החורף של אותה […]
"You've always said that loneliness is inevitable." She looks at me, confused. She seems disappointed, as if she can see how dusty she is. "Well, it is, my dear." I […]
אתה יודע איך זה, הוא אומר לעצמו. כל אחד עושה מה שהוא צריך לעשות. הוא לא יודע למה הוא עושה את זה, אבל הוא צריך. זה כאילו קורא לו. אגרטלים […]
אתה קסם. אתה זיכרון שהולך ומתערפל במוחי של כל אותם לילות קיץ בגבעה, של שיחות נפש זכות ואמיתיות ובלתי נגמרות, של נגיעות וניצוצות קטנים בגב ובברכיים. איתך המציאות מיטשטשת ופתאום […]
לפעמים אני קצת מקנא בגואל רצון. לא שגואל רצון היה דמות חינוכית או משהו כזה. לא ולא. גואל רצון היה דמות נוראית. נוראית. גואל רצון היה מנהיג של כת. הוא […]
היית אדם טוב ככה אני רוצה להאמין עשית טעויות טעויות שאולי אי אפשר לסלוח עליהן טעויות שקשה לסלוח עליהן טעויות שכנראה קבעו את גורלך לא אהבתי אותך לא מספיק כדי […]
הוא יושב נמוך מאוד אל המקלדת ומקיא את החרא שלו. הוא חושב שהוא מוקצה מחמת מיאוס, אבל לא מפסיק לכתוב. אבא שלו משליך לו אבנים על הראש, והוא כבר לא […]
הלילה שלה מת עוד לפני שהוא התחיל. הוא לקח אותה הביתה שלו אחרי ששניהם שתו מלא וודקה וצ'ייסרים ועוד מיני זבלונים שאנשים שותים כשהם רוצים לשתות. אל תשכח את האורנג'דה […]
יש משהו מפחיד באנשי פירות של טו בשבט, כמו האלווין אולי: פרצופים מחייכים רחב מדי עם עיני צימוקים. חלולים. לא שזה מפריע לאלי, היא יושבת על הריצפה, מפת פלסטיק שקופה […]
אם את הולכת, פשוט את לא עם מישהו. ואם את זזה בלעדיי, קטן עליי. את יפה גם בלי איפור. אבל כשאת לא פה אני עולה למרומים. לא, לא לשמיים מוארים, […]
תמצית הקינמון תחולל פלאים לנפש מיוסרת כמו שלה, אתה שומע, אדון פסיכי? יש לה משימות בעולמות שמ-עבר, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהם, ולא לעזור לה להגשים אותן. שפם […]
התעוררתי עירום בשעת לילה. רציתי להסתכל בשעון עם הספרות הזוהרות הכחולות, אבל לא הייתי צריך להתאמץ, הן, הספרות, ריחפו מטר מעל לשעון, והיו גדולות ונוגות. השעה שלוש ושתי דקות לפנות […]
המציאות היא דבר הפכפך- לפעמים היא מגנה עלינו מהחושך ולפעמים היא מסתירה לנו את האור. המציאות יכולה לגרום לנו להתעלם מהרוע שמסביב וממה שאנחנו לא אוהבים, אבל היא גם יכולה […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
