אני דג זהב. חיה בעולם שקוף, עם כל מיני דגים אחרים. אני לא מצליחה לנשום, אבל זה בסדר, כי אף אחד אחר לא נושם גם כן. ויש לכלוכים במים, אבל […]
לילי היא מתבגרת שלא סובלת את העולם ואת החברה, יש לה נפש של אישה ואופי של אישה ותמיד היא הרגישה כך , אבל היא בעצם רק מתבגרת שעולה לכיתה ח', […]
"את לא בוכה! את שומעת!!" עוד חברה שקבורה בנפשי עמוק מתחת לכל הצלקות שהמצאתי לעצמי, "את לא צורחת עליהם! את לא נותנת להם להרגיש בכאב!" היא נתנה לי כוח להמשיך, […]
איני בוכה הילדה שבי זאת שבתוכי, זאת שכלואה ורוצה לצאת החוצה לעולם, היא בוכה מכאב ומעינויים היא בוכה יום יום ולילה, היא מדממת ובוכה, צורחת לעזרה כשאני חותכת את צווארה, […]
דיכאון אחר דיכאון, תקופה מזעזעת שפורצת ומפלחת את השקט הנפשי, הרי מה כואב יותר מנפש פצועה? מה כואב יותר מלהיות בודד? ללכת לאיבוד בתוך עצמך "את מיוחדת" "את מלאת שמחת […]
הבטתי בשעון החול שהיה מונח לצידי, שמעתי את קולו של כל גרגיר חול שנפל לצידי, הוא פילח את שקט המחשבות, השקט של הנפש הבוערת. כל גרגיר חול היה נראה לי […]
היא בורחת אל חיים אחרים, טובים יותר, היא מקווה. הפצעים הפתוחים שלה שורפים מחדש בכל פעם שהרוח נוגעת בהם, מעקצצים, לוחשים על עורה, מנסים לשדל אותה לנוח כדי שיוכלו להחלים […]
הו, לא, אהובה, לעולם אל תתני להם להרוס לך את הדברים שאת אוהבת כי הם מזכירים לך אותם. הם לא פה, ועדיין מגיע לך להיות שמחה, אני מבטיחה לך – […]
אדון שרוליק, לאן אתה הולך? לתלות את עצמי. למה, אדון שרוליק, בוא נשתה כוסית. אין לי זמן, אני צריך לתלות את עצמי. תתלה את עצמך אחר-כך, בינתיים שב איתי, נשתה […]
אז ביום-יום אני עודר את השדה. שדה בן-זונה מאנייק, כפוי טובה, כמה שאני עודר אותו הוא לא מצמיח כלום. עכשיו בטח תגידו שאני טיפש, ואני לא זורע ולא מזבל. אז […]
'התינוק בוכה' את אומרת אבל לא קמה. את מרימה את הבקבוק ושותה, כשהפייה זזה משפתייך הן מבריקות, כהות מזכרון של אודם. אני נושם עמוק; הבכי מחרפן. 'התינוק בוכה' אני אומר […]
תכרתו את ראשי תכתרו כל איבר מגופי לא תפגעו בי לא תצליחו לפגוע בי שום דמעה לא תחלוף על פניי לא תגלוש לה על שפתיי לא עוד לא פגועה פשוט […]
|ליד כיכר ציון בירושלים,| |שנת 1993, לילה| כולנו נרקומנים של אהבה, אמר לי הקבצן המסריח והמלוכלך כשהוא גורר את רגליו, ואני הולך לצדו. זו לא אשמתו שהוא מסריח ומלוכלך, כי […]
תקועה בתוך הרגשות של עצמי נלחמת עם השד של עצמי הוא מנצח בכל קרב וקרב בכל שיחה שקיימנו. נשארת להיות שבויה בתוכי מחכה לצאת לבחוץ לשלוט על גופי הוא כלא […]
אני מאושר מידי אז לא חוויתי חוויות רעות. אני מאוכזב מהעולם אני אובדני. אני אוהבת לקיים יחסי מין זה גורם לי להרגשה טובה וסיפוק אני זונה. אני עוד מעט בן […]
עוד דקה ויחלוף היום עוד שעה והשמש תיעלם עוד שנייה והיא תשקע עוד זמן קצר והשבוע יגמר חכי עוד קצת רק עוד טיפה וזה יחלוף תשרדי רק עוד קצת תשרדי […]
לא צורחת לא צועקת יותר לא זועקת לעולם שיבין אותי שיבין את המחשבות שלי ואת החשיבה שלי נותנת לידיי לדבר מעצמן נותנת להם להביע לבטא ולצרוח על כל העולם
אפילוג שעות הבוקר המוקדמות או שמא זה דווקא שעות הלילה המאוחרות והיא ישבה שם בחצאית לבנה מתנופפת, שיערה האדום תאם גווני סוף הלילה/תחילת הבוקר, כפכפים מונחים לידה מטר מהגלים המתנפצים […]
פרק – ליצן החצר (אהוב עלי במיוחד) אני ליצן החצר נעים להכיר, נשכרתי כדי להיות חוצץ ביניכם לבין הבוס שלי "האדונית", עבודתי היא בין 8:00-20:00 כולל שבתות וחגים נשכרתי לתקופת […]
פרק – בדידות אני מרגישה בודדה כל הזמן, אולי זה סעיף נפשי ואולי זאת המציאות האומללה. אם אני זוכרת נכון אלוויס פעם אמר שהוא מוקף אנשים אבל הוא עדיין מרגיש […]
פרק – כסף היחס שלי לכסף הוא של חתול לעכבר. אני החתול השלוימאלי והכסף הוא העכבר הערמומי שפעם הוא אוייבי הגדול וכאב צרותיי ולעיתים נדירות חברי הטוב לשניה וחצי שניים. […]
פרק – דימוי עצמי היום כשאני מביטה במראה אני לוחשת מבלי להאמין מהיוצא מפי "אני יפה", ושנייה אחר כך כשאני יוצאת החוצה אני בראשי לקוחת את כל המילים חזרה. כבר […]
לא להתייאש, רק לא להתייאש. אמר לעצמו שוב ושוב בנצי כשהוא טיפס במעלה המדרגות אל דירתו. הוא היה בן שמונים ונכה, רגליו הלכו אבל בקושי, גם בקושי נשם, כך שילם […]
זה בגלל שאני לא יודע מה מצפים ממני. יכולתי להיות הכול, הכול, אבל אני לא יודע מה רוצים שאהיה. תהיה פשוט אתה, מה הבעיה? הכי טוב להיות עצמך. לא, זה […]
סופרת את מספרי כותלי החדר שוב ושוב ואף פעם לא נמאס לי כי יודעת אני… שאצטרך לחפש עיסוק אחר שאותו יהיה לי קשה למצוא משוטטת ברחבי החדר לכיוון הארון ולמיטה […]
טובעת בין השקרים כי המציאות אבדה לה נמצאת באותו היעד טובעת! שוקעת! זועקת לעזרה עד שקולי נאבד כל גל מפיל אותי מכאיב לי סוחף אותי ולוקח אותי הרחק הרחק מהמציאות […]
מרגישה שהולכת ליפול להתרסק כמו מטוס מלא חוויות ומסעות… היישר לתוך הים הגדול נסחפת… שוקעת לאט לאט כמו עוגן שנזרק לים נשארת תקועה בתוך הקרקעית.. עד שמישהו מחליט להחזיר אותי […]
זה לא שאת משוגעת, אלא זה כן שאת משוגעת. בואי אני אסביר לך – ילדה אוהבת את אבא שלה. אישה אוהבת את בעלה. ידידה מתיידדת עם הידיד שלה. יזיזה מזדיינת […]
מביך אותי כל הסיטואציה הזאת, אמרתי לה תוך שאני מחליף רגל ברגל, זו על השנייה. אבל זה העידן החדש! היא אמרה, כולם עירומים. תראה אותי ואותך, תראה את כל האנשים […]
כל מה שאתה רוצה יש לך כאן, הוא הצביע לעבר המזנון. יש לך גלידות וסוגי ספגטי, ותפוחי-אדמה בצורות שונות ואפילו גוונים שונים. יש לך דגים קרפיונים אמנון ז'קונט, יש לך […]
לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.
סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.
סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד"כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.
