GUKNV AK DWHBV
העולם של ג'ינה
עולם אחר- העולם של ג'ינה-
פעם אחת לפני הרבה מאד שנים,
העולם היה אכן אחר, הזמנים היו שונים, לא כמו היום, אפילו האנשים אז היו אחרים,
אז היו רק הגברים שולטים, הם אלה שהיו מנהלים את העסקים,
הם אלה שישבו בבתי קפה והם אלה שהיו מחוץ לבית מבלים.
והנשים? היו ממונות על הבפנים , כלומר על גידול וחינוך הילדים ועל הבישולים,
הן אלה שדאגו לארוחות ולאורחים והן אלה שדאגו לביגוד ובידור להן ולילדים.
אז בימים ההם, למשפחה אחת עם 9 ילדים נולדה תינוקת חדשה , תינוקת בלונדינית יפה,
שונה היתה מכל אחיה, ברגע שהגיחה לאויר העולם, החדר נמלא באור,כאילו זרחה השמש.
ולכן קיבלה את השם ג'ינה, אמרו עליה, אולי היא ג'יין, שדון,.
התינוקת המדהימה גדלה ויפתה מיום ליום כקרן אור היתה לסובבים אותה
השמים השתקפו מעיניה הכחולות הצלולות. והאור קרן כמו שמש בזריחת מראשה עטור התלתלים הזהובים.
לא הבינו מאין באה זו והיא שונה בצבעיה מכל משפחתה,
ברור קצר בתולדות המשפחה גילה שאחת הסבתות הרחוקות היתה כמוה זהובה.
כאשר מלאו לג'ינה 12 שנים אמר אביה.:
הנה היא גדלה, צריך למצוא לה חתן לפני שיהיה מידי מאוחר , היא יפה מידי מסוכן להשאירה כך,
לא, ענתה האם ,זה מוקדם מידי ,היא עוד ילדה.
כאשר מלאו לה 14 שנה אמר האב-זהו ,זה הזמן למצוא לה חתן.
רבים וטובים באו לבקש את ידה, אך האם ,גם הפעם סרבה, עוד מוקדם, תן לה לפרוח וללבלב.
למרבה הפלא האב שמע וחיכה.
וג'ינה שיופיה היה עוצר הנשימה , כולם מביטים בה בהשתאות, "ישתבח שמו," אמרו,
"שהעניק יופי כזה לבת אדם." ועוד היתה שנונה וחכמה מאין כמוה,
וכן היתה גם נעימת הליכות, בקיצור ניחנה בכל המעלות.
אבל יופיה לא מנע ממנה להיות שובבה חיננית
כולם חיבבו אותה, משובבת נפש אמרו עליה וחיפשו את קרבתה.
לא משנה מה עשתה ,אי אפשר היה לכעוס עליה.
והנה הגיעה ג'ינה לגיל 16 בא האב לאם ואמר -עכשיו עליה להינשא ומיד, אחרת יהיה מאוחר מידי,
כאילו ידע מה ילד יום, כאילו התנבא ולא ידע למה.
והאם שוב, אנא חכה עוד מעט היא עדיין צעירה והיא לומדת, רק תסיים את לימודיה ולא אעמוד בדרכה עוד.
ומה יהיה ,שאל האב, אם אז איש לא ירצה בה?
יגידו יפה מידי, חכמה מידי איזה גבר אז ייקח אותה להיות לו לאישה שתגדל את ילדיו, תבשל ותנקה עבורו?
נמצא לה בעל עשיר, אמרה האם, עשיר יחזיק לה עוזרת צמודה. כך אמרה האם, נאנח האב ובלב כבד שתק.
ג'ינה סיימה את לימודיה בהצטיינות, הגיעה לגיל 18.
המחזרים אכן פחתו, לא יכלו להתמודד עם בחורה כמוה, עוצרת נשימה ביופיה וחכמה מאין כמוה ועוד בזמנים ההם.
ואילו לה ממש לא הזיז לה הדבר, כי היא רצתה רק להמשיך ללמוד.
ניגשה לאביה עם התעודה ואמרה לו: אבי, ראה את תעודת ההצטיינות שלי, רוצה אני להיות רופאה.
לא, ענה האב, את מתחתנת וזהו הגיע הזמן. לא אנשא לאיש, ענתה ג'ינה , לראשונה, בעזות מצח.
לא נועדתי לשרת גבר, ללמוד באוניברסיטה אני רוצה וזה מה שאעשה,
אולי בבוא העת ארצה להקים בית וללדת ילדים. אבל לא כעת.
סיימה והלכה.
אביה כעס ורתח ,ניגש לאם ואמר: רואה את, כאשר יגורתי בא, ומה נעשה איתה עכשיו?
תירגע אישי היקר, בוא שב, אכין לך נרגילה וכוס צ'יי, תנוח ואז נתקס יחד עצה.
הנרגילה הוכנה, ישב האב ועישן כשהוא שקוע במחשבות.
והנה אשתו באה מתיישבת מולו ובידה מגש עליו מונחת צלחת דברי המתיקה האהובים על בעלה
והציי בכוס קטנה בדיוק כמו שהוא אוהב לשתות .
שעה ארוכה ישבו כך זה מול זו ושתו בשקט ורק קול שאיפת הנרגילה נשמע.
ואז פתח פיו האב ואמר ,שאל- מה נעשה איתה?
האם לקחה נשימה עמוקה וענתה בקול רגוע.
"אתה יודע בצעירותי גם אני הצטיינתי בלימודים וחלמתי ללמוד רפואה,"
מה באמת? לא ידעתי, אף פעם לא סיפרת.
הורי לא הרשו לי, אמרו לי שבת צריכה להתחתן ולגדל ילדים וזה מה שעשיתי.
"ועכשיו לבת שלנו יש אותם חלומות רק שאולי היא תוכל להגשים, אם רק נרשה לה".
מה אתה אומר? תחשוב על זה. אתה איש חכם, הזמנים השתנו העולם השתנה, צעד קדימה ומה נשאיר אותו מאחור?
בוא נאפשר לה, היא הצעירה שלנו, האחים שלה כולם מסודרים ,יש להם פרנסה טובה,
האחיות שלה נשואות ועם ילדים ,לא יקרה כלום אם היא תלך ללמוד ולהגשים חלום ,היא הרי מסוגלת.
סיימה האם את דבריה הביטה על בעלה ושתקה.
"מה יחשבו ויגידו האנשים עלינו? "שאל.
"ולמה צריך להיות אכפת לנו ממה יגידו האחרים?
..
"אנחנו צריכים לחשוב על טובת ג'ינה שלנו, ועל האושר שלה,
אם זה מה שיגרום לה להיות שמחה אז אנחנו, הוריה צריכים לאפשר לה."
הוא לא ענה רק הנהן להסכמה.
קמה האשה ממקומה ניגשה לבעלה ונשקה לו נשיקה על הלחי, תודה ,
תודה שאתה מגלה הבנה ומתעלה על מה שיגידו.
וכך ג'ינה, בברכת הוריה נרשמה לאוניברסיטה והתקבלה ללימודי רפואה.
סיימה בהצטיינות והיתה לרופאה מנתחת .
לימים נודע שמה למרחקים, פרסמה מחקרים רבים והתפרסמה בעולם כולו.
היא הגשימה את עצמה ואת החלום שלה ושל אמא שלה מבלי לדעת עליו דבר.
ואז בבית החולים בו עבדה פגשה רופא נחמד, נישאה לו ואפילו ילדה שני ילדים,
היא היתה מאושרת וגם הוריה היו גאים בה מאד.
בת שלא מוותרת ולא מתפשרת והורים נאורים אפשר להגשים חלומות ולהגיע להישגים
תגובות (1)
סיפור יפה. הלוואי שהיו יותר סיפורים כאלה בחברות שמרניות.