Don't let go

החדר שלי , שעת בוקר מוקדמת .
תקתוקי המחשב הנייד שלי נשמעים בכול רחבי הבית .
חשבתי על החברה הטובה שלי – לולה ( שם בדוי )
נכון שאנחנו רבות כול שני וחמישי , נכון שאנחנו די משוגעות .
אבל כשאנחנו נפגשות ? הכי כיף לנו ביחד .
אנחנו מבינות אחת את השנייה –
אנחנו צוחקות , מתגלגלות וסתם מרגישות בנוח .
השמחה הזו נמצאת איתי במהלך כמה ימים טובים ,
הכול נראה טוב יותר –
האוכל מרגיש יותר טעים ,
האוויר מרגיש יותר צח .
כשאנחנו רבות ?
אני מתעצבנת .
אני חושבת שרק אני צודקת .
אחרי שתי דקות אנחנו משלימות כאילו כלום לא היה ,
אנחנו צוחקות שוב והכול חוזר חלילה .
אבל כאני רואה שילדים מנסים לרדת עלייך או אליי , אני חייבת לענות –
אני לא רוצה שתעזבי .
את החברה הכי טובה שלי .