למה בעצם אנשים מתחלקים לחברות?

אני לא יודעת.
לרוב אין לי בעיה עם אנשים, אני מוכנה לקבל את כולם (אלא אם לאותו אחד ספציפית יש משו נגדי..)
למה אנשים מתחלקים לחבורות?
טוב, אולי הם מעדיפים את הקבוצה שלהם נטו, או שהם לא מסתדרים עם כולם.. לא יודעת, אני מניחה שיש מלא סיבות..
אבל אהבתי את מה שכתבת, אלה שאלות מאוד טובות..

נ.ב- בושי לך, לא עושה שיעורים באנגלית! ;)

חחחחח בהצלחה עם המורה… ולדעתי את צודקת לדוגמה אצלינו יש קבוצת חברים שכאילו אם את תחפשי את תמצאי כל סטריוטיפ או כל מה שמגדיר חברה לבד ביחד נגיד יש ערביה רוסי אמריקאית ישראלית ערסית חנונית פרחה פריק שתי לא דתי… אנחנו ממש חבורה שאף אחד מאלה שרואים אתנו מבחוץ לא מבין איך התחברנו כי אנחנו כל כך שונים אחד מהשני אבל זה כל הכיף!
ובקשר להרגיש שייך לא שייך זה תלוי בבנאדם ההרגשה שהוא מקבל כי בדרך כלל זה הוא שלא רוצה להשתייך זה הכל אצלו בראש..
לדעתי כל אחד צריך לשים בצד את כל המחשבות השליליות ולהתרכז בחיובי שבבני אדם כי בסוף תמצא משהו משותף ונושאי שיחה מעניינים אצל אנשים ששונים ממך ולא כאלה שדומים לך באיזה שלב זה משעמם

ספיר- תמיד יש סיבות, אבל לפעמים אנחנו לא מבינים איזה חבר אנחנו מפסידים בכך שאנחנו מרחיקים אותם.
ולמה לבוש? ועכשיו גיליתי שזה שעה שניה, אני לא יכולה לעשות בהפסקה באסה -,-
אור- סורי אם טעיתי בשם *-* ויפה שיש לכם חברוה כזאת, אני מקווה שזה בסדר לקנאות בך… חבל שלא כולם כמוכם.

לדעתי, צריך חברות שונות, אחרת נהיה תקועים במלחמה גדולה עוד יותר. אבל זה מאד תלוי, זה תלוי במי שאנשים רוצים להיות. חברות בבית ספר זה המיעוט יש חברות בעולם. איכשהו שחורים היו פעם חברה משל עצמם וכיום אם אתה שחור בארה"ב למשל יש לך סיכוי גבוה יותר להתקבל להארוורד מאשר אדם לבן. יש חברות שאי אפשר בלעדיהן, אבל היה נחמד עם כמה היו נעלמות. כמו חברות קיצוניות, נטורי קרטה, שמאלנים קיצוניים, ימנים קיצוניים ועוד חברות בכל העולם שהן קיצוניות (כמו הk.k.k).
אנשים שונים לא יכולים להיות תמיד חלק מחברה אחת, למשל אני לא רואה אותי כחלק מחברה של פרחות וערסים, או חברה של דירקשניות ובליבלריות. יש חברות שהן (יותר קל לומר את זה באנגלית) פשוט חלק בלתי נפרד מתרבות שלמה. כמו חילונים ודתיים (לא חרדים קיצוניים), או קתולים ופרוטסטנטים.
ונכון יש חברות שפשוט צריכות להיעלם ואני מאמינה שאם הזמן הן באמת ייעלמו, האנושות באמת מדרדרת. קיצוניות הולכת לכל הכיוונים. לאנשים לא אכפת מהאחר אבל הם עדיין מטיפים על לקבל אותו, וזה אומר משהו לא רק על האדם שאומר את זה אלא על החברה בה הוא חי.

האמת, המצב בו בארץ לפי דעתי מזעזע בעניין ה-לקבל את האחר.
לא משנה כמה פעמים יגידו שחשוב לקבל את האחר, זה לא יעזור.
אומרים להם: "תקבלו את האחר,"..
הם מהנהנים כמו רובוטים, ולאחר מכן שוכחים את המשפט הזה.
אני חושבת שלחיות בתוך חברה אחת יהיה איום ונורא. גיהנום מהשמיים.
נניח ונחיה בחברה אחת גדולה, מה כיף בזה?
דווקא שאנשים מתחלקים לחברות הם מגלים שלאנשים אחרים יש את אותם מכנים משותפים, את יודעת איזה כיף לדעת שיש עוד אנשים שמרגישים באותן תחושות שאת חשה, או שהם קוראים את אותם ספרים שאת אוהבת לקרוא?
אם נחיה בחברה אחת אולי זה ייתן תחושה שכולם מקבלים את כולם, אבל, הכל יהיה שקר אחת גדול.
לכל אדם יש את הקבוצה שאליו הוא משתייך, יש כאלה שמוצאים אותה במהירות, ויש כאלה שעוברים מקבוצה לקבוצה עד שמוצאים את החברה שאליהם הם משתייכים.
לדעתי זה היתרון.

*שקר אחד..