…

מי ידע שככה היא תשתנה.
מפרח נובל,שזוקף קומתו כל יום
נעמדה וחזדה להיות עצמה.
עצמה יפה,עצמה חכמה,עצמה בלעדיו.
היא זכרה את מילותיו,
את חיוכיו.
כל זה צרבה בזכרונה.