26 שנים ב 73 שניות

עברו כ – 26 שנה. השנה אז הייתה 1986.
המעבורת "צ'לנג'ר" שוגרה לקראת הפעם העשירית בה משתמשים במעבורת למשימתה STS-51-L.
שבעה מהאסטרונאוטים עמדו נרגשים כל כך בתוך המעבורת, לבושים בסרבלים הכתומים.
ג'ודית רזניק, פרנסיס סקובי, מייקל סמית, רונאלד מקנייר, אליסון אוניזוקה, גרגורי ג'ארוויס וכריסטה מקאוליף.
כריסטה מעולם לא הוכשרה. היא הייתה מורה. התוכנית הייתה, כיוון שכבר אנשים לא התרגשו מטיסות לחלל, שכריסטה תעביר שיעור לתלמידיה מהחלל.
כולם חייכו, בכו, התרגשו.
תידרכו את המשפחות מתי בדיוק הם יבכו, ומתי בדיוק השיגור.
הפחד היה שריר וקיים אף על פי שעד אותו יום אף אחד מעולם לא מת בחלל, רק פעם אחת בקרקע, וגם אז בגלל שריפה. הם סמכו על נאסא.
10, 9, 8, 7, 6, 5, ,4 ,3 ,2 ,1 והחללית משוגרת.
והשעון רץ. 20 שניות לאחר ההמראה. 21, 22, 23….
54, 55, 56, 57….
69, 70 ואז. לשונות אש אפפו את צ'לנג'ר. המגן מפני החום לא הצליח לשמור אותם בחיים.
71, 72, 73 ואז התרחש הפיצוץ. הפיצוץ הראשון בחלל אי פעם שהתרחש לארצות הברית. מספר ההרוגים מטיסות לחלל עלה מ – 3 ל – 7. מספר ההרוגים עלה בערך ב – 43%. 10 במקום 3.
וכיום, בדיוק היום לפני 26 שנים, האנשים האלו עוד היו בחיים ורק 73 שניות הפרידו ביניהם לבין המוות.
73 שניות. זה קצת יותר מדקה.
זה קרה ב – 18:38 על פי שעון ישראל. 11:38 על פי שעון ארצות הברית.
האנשים האלו מתו בכלל שאיפה אווירית. האנשים האלו מתו בגלל 73 שניות. האנשים האלו נשרפו למוות. לפני 26 שנים.
למרבה האירוניה, בשנת 2003, עמדו חברי "קולומביה" לכבוד צ'לנג'ר. הם היו בחלל בדיוק באותו היום. הם אחר כך נספו גם הם בגלל בעיות בנחיתה.
צ'לנג'ר מתו בשיגור, קולומביה בנחיתה.
איך אפשר בכלל לתאר 26 שנים שעברו ב – 73 שניות?