הלוואי

-הלוואי-

הלוואי שיכולתי לעוף, רחוק. מעבר לעננים. למקום שבו אף אחד לא יוכל למצוא אותי.
הלוואי שיכולתי להיות ענן, להסתיר את דמעותיי בתוכו.
הלוואי שיכולתי להחיות את הציור. הציור של העולם שלי. העולם הזה שבו הכל טוב. עולם משלי.
הלוואי שיכולתי לפוצץ את הבועה, זאת שאני בתוכה. בועה שלאט לאט מתכווצת ואיתה גם אני, דועכת, לאט. כמו נר, הדועך לו בחלוף הזמן.
הלוואי שהרוח יכל לשאת אותי איתו, כמו העלים בסתיו. לשנות את גווני ליבי ולהשכיח ממני שאי פעם הייתי עלה בצבע יחיד.
הלוואי שיכולתי לתפוס את הקשת, בשתי ידיי ולבחור את צבעי חיי, אלו שימחקו מפניי את העצב הנורא.
הלוואי שיכולתי למצוא מישהו, שיאהב אותי ללא תנאים, עם חסרונותיי ועם מעלותיי. כך, איך שאני, בלי ניסיון לשנות אותי.
הלוואי שיכולתי לטפס, לעץ הכי גבוה ולצעוק, כמה שכואב לי, בנשמה.
הלוואי שיכולתי למצוא מילים, שינחמו, שיעזרו, לי. מילים שלא יברחו ברגע שאחייך. שיישארו, איתי.
הלוואי שהמדרגות בדרך אל האושר היו מעטות ולא רבות מדיי. אך זה לא כך, כל יום שחולף עוד מדרגה מתווספת, כמו כלום. כמו אנני כמהה כבר להגיע כבר לסופן.
הלוואי שיכולתי לנוח, כי אני כל כך עייפה, מבלי לחשוש שאחרים ידרכו עליי בזמן שלא אשים לב.
הלוואי שיכולתי לשכוח שאי אפשר, אי אפשר שכל ההלוואי האלה יתגשמו. אי אפשר.

•הלוואי שיכולתי לעוף, רחוק. מעבר לעננים. למקום שבו אף אחד לא יוכל למצוא אותי.•
•הלוואי•