׳אז מה זה בעצם להיות לבד ?׳

׳מה זה להיות לבד בעצם ?׳
שאלתי הרבה אנשים את אותה השאלה.
אבל התשובה חזרה על עצמה שוב ושוב.
׳להיות לבד…זה להיכנס שניה לחדר לקחת הפסקה מהכל, ולחשוב.׳ תמיד ענו לי כולם.
במילים אחרות, בתיאורים שונים, אותה תשובה תמיד נאמרה לי.
אז אני לא מסכימה עם תשובות אלה.
אתה יכול להיות מוקף במיליוני אנשים, אבל להיות לבד.
איך ?
חחח שאלה קלה.
בואו אני אתן לכם מטאפורה,
בשבילי להיות לבד, זה לדבר, בעולם של חירשים.
בשבילי להיות לבד , זה להיראות, בעולם של עיוורים.
איך זה ?
חחחח עוד שאלה קלה.
להיות לבד בשבילי זה שאין מי שחושב עליך ומתעניין בך, לאו דווקא באהבה, בכללי.
בן אדם שנכנס לחדר שקט, לבד,האם הוא באמת נמצא לבד ? שיש הרבה אנשים שדואגים לו וחושבים עליו ?
מאחורי הדלת של החדר שבו הוא נמצא , מסתובבים אנשים שיציאו את כל כולם בשבילו.
אבל בשבילי להיות לבד, זה פשוט לשבת ולבכות, כשאני מוקפת במיליוני אנשים שאפילו לא שומעים אותי.
הם עצמם צוחקים.
אבל אני ?
חחחח אני לבד.
׳הבדידות היא מקום טוב לבקר בו, אך לא לגור בו׳
אצלי הבעיה שאני לא גרה שם, אני נעולה שם.
והמפתח אינו קיים.
אני כלואה בתוך עצמי, עם הבדידות שלי.
כשראשי טמון בין ברכיי, וידיי עוטפות את רגליי ונקשרות בשילוב של אצבעותיי.
אני נעולה, ואני מחכה למפתח שיווצר, שיוציא אותי משם.
שיציל אותי מהבדידות העמוקה שאני שוקעת בה.
זה לפי דעתי להיות לבד .