תקראו אם אתם רוצים..

אני לא חושבת שצריך לפרוש בגלל תירוץ עלוב ש"יש מלא סיפורים על וואן דיירקשן".
כשאתה בא לכאן, אתה כותב בשביל עצמך, כי אתה רוצה להראות לעולם את הפוטנציאל שחבוי בך, וכדי להתבטא ולכתוב על מה שאתה אוהב וחושב ומרגיש. לא אמור לעניין אף אחד אילו סיפורים מועלים לאתר, וזה לא אמור "לייאש" שיש סיפורים על וואן-דיי. יש כל כך הרבה סיפורים אחרים, אבל אתם שקועים בכעס שלכם ולא רואים אותם. יש שירים יפהפיים, יש סיפורים שעברו את ה-10 פרקים והם לא על וואן-דיי, לדוגמא: כתר הקיסר (שלי), לא כל הנוצץ זהב (Estonian), להרגיש (someone), ויש כל כך הרבה אחרים, אתם רק צריכים להיכנס לז'אנר המתאים ולראות!
חוץ מזה, גם כאלו שכותבים על וואן-דיי מפרסמים מידי פעם דברים אחרים ומסוגננים, אבל אתם תקועים בסטיגמה שהסיפורים האלה הורסים את האתר ולא שמים לב אל מי שתויגה כביכול כמעריצה שרופה!
אלו שבוחרים לפרוש בגלל זה, מראים שהם לא באו כי הם אוהבים לכתוב באמת, אלא סתם בשביל תגובות, ועכשיו הם רואים סיפורי וואן-דיי עם מלא תגובות ובגלל זה הם חושבים שאין טעם להישאר ופורשים. (אני לא מתכוונת לכולם, יש כאלה שכנראה פרשו מסיבה שונה שקשורה לסיפורים, אבל ככה אני רואה את זה)
ולדיירקשניות- גם אם מישהו כותב משהו שלא מוצא-חן בעיניכן על הלהקה, אל תתערבו ותריבו, כי אתן אוהבות את הלהקה וזהו, לא אמור לעניין אתכן מה אחרים חושבים על זה. אתן לא יכולות לגרום לכולם לאהוב את הלהקה, או להפסיק להגיד עליהם דברים מגעילים, אז תמנעו ממריבות כי פשוט חבל על הזמן ועל הזעם.
אז סליחה אם פגעתי במישהו, אבל לא נראה לי שזה מה שצריך להיות כאן, תכתבו כי אתם מודעים לכישרון שלכם ואתם רוצים להתבטא, ולא בשביל תגובות. אל תסתכלו על חצי הכוס הריקה, תראו גם את הטוב שבדבר.
תמשיכו לכתוב אנשים, כי כתיבה זו דרך, קריאה היא חיים ♥