תמשיך
כשהלב דואב מעצב, כי התקווה כבר נעלמה.
נדמה שאין לאן לברוח וכל מקום הוא שממה.
כשהיאוש תופס במוח פינה כל כך גדולה,
החיים נראים קשים מלאים באכזבה.
אתה צריך להרים את עצמך, מתוך הגיהינום שלך.
אתה צריךך ליצור את הגן עדן הבא.
גם אם זה קשה,
גם אם הגן עדן הפך לגיהינום אלפי פעמים,
אתה צריך להרים את עצמך-
מתוך תקווה לא קיימת.
כשהפחד זועק בגוף,
מסמן את הנפילה הבאה,
הוא מוריד אותך נמוך יותר ממה שאתה כבר נמצא.
כשכל מה שטוב נלקח,
כשכל מה שבטוח הופרך,
כשאין במי לסמוך,
כשכולם מביאים לדמעות.
צריך להתרומם ברגליים תשושות,
מכוחות שלא נמצאים.
להאמין בעצמך ולתמוך בלבך.
תגובות (1)
יפה.