הוא לא יחזור

היא עומדת מולו.
מביטה בו עם עיניה האפורות.
מביטה בו באשמה.
רסיסים ניתזו על פניה מזכירים לה את אותו יום.
היא עומדת על החוף הרוח פורעת את שיערה.
היא מביטה בו , בים.
הוא היה סוער וזעוף מתמיד.
פוגע בכל מי שנקרה בדרכו.
הכוכבים השזורים בשמיים נטולי הלבנה, השתקפו דרכו.
היא תרה בעיניה אחריו.
חושבת שהוא יעלה ויחייך.
רסיסים של מים ניתזו על פניה נותנים לה לטעום את טיפה ממליחות חייה.
הגלים מתנפצים על הסלעים לועגים וצוחקים עליה אומרים: באמת חשבת שהוא ייצא?
כן, היא באמת חשבה כך. אבל לא.
הים לקח אותו למעמקיו,לקרקעית.
לקח אותו הרחק ממנה.
והיא יודעת שהוא לא ייצא.
הוא לעולם לא יחזור אליה.