תמיד אותך יעריצו

אז כנראה שמעכשיו למשך כל חיי עוד אעריץ אותו. אני לא מבינה למה. הוא פגע בי כל כך אבל אני עדיין אוהבת אותו. וזה לא שהוא נמצא לי כל היום מול העיניים ומזכיר לי את זה, אני נזכרת בזה לגמרי בעצמי שזה הכי גרוע כי אני מבינה שזה אמיתי. אני לא רוצה את זה יותר, הספיק לי. אני לא מבינה איך נתתי לו ככה להתרחק ולפגוע בי. שמעתי שאתה עושה צרות לכולם… טוב ידעתי שתעשה את כל זה בסוף. שמה אכפת לך מהחברים שלך? אכפת לך רק מלעשות פוזה על בנות שאתה לא מבין שלא שוות את זה. ילדות פוזה בנות 14 זה מה שעושה לך את זה? חשבתי שאתה שפוי ויש לך קצת מוח בראש כדי לדעת מה באמת משנה בחיים ואת מי שווה לשמור לידך אבל טעיתי אתה טיפש אחד מהגדולים שהכרתי. אתה לא מבין כמה הזדמנויות פספסת כשהלכת ממני. אתה באמת לא מבין מה הפסדת ואתה לא מבין שאין עוד מישהו שמכיר אותך כמו שאני ומוכן לקבל אותך ככה, עם כל הפגמים, המוזרויות, התשוקות והחלומות שלך. לי לא אכפת כי אהבתי אותך באמת. רציתי את הטוב בשבילך והוכחתי לך את זה לא מעט פעמים במשך כל התקופה שלנו. אבל אכזבת אותי. אפילו לא אמרת לי למה הלכת… הייתי צריכה לשמוע את זה מבחוץ והסיבה גם לא הייתה מספקת. כי לא היה כיף איתי כשהייתי מבואסת? ברור שאני אהיה מבואסת! אתה מתנפל עליי כאילו אנחנו ביחד כבר נצח ואנחנו אפילו לא זוג רשמי, ברור שאני אהיה מבואסת כי אני יודעת שזה זה לא שווה כלום כי בסופו של דבר אתה תחזור אליה. זה לא היה משנה מה אני אעשה היית חוזר אליה, אז למה עשית את כל המשחקים האלה מההתחלה? כי חשבת שאולי תאהב אותי שוב? אולי יחזור לך הרגש מלפני שנה? כי לא רצית לפספס הזדמנות להגשים חלום ישן? זו לא סיבה אדוני. אתה פשוט לא מבין איך קטלת אותי, באמת. ואולי חשב תי אז שכואב לי שאתה לא נמצא אני רואה אותך כל היום כל יום מול העיניים. אבל כשאתה צץ לבד במוח שלי בלי שום דבר שיזכיר לי אותך אני יודעת שהמצב גרוע. המצב גרוע כי לא נחזור לדבר ואתה לא חושב אפילו להסתכל לכיווני. אם שלחתי לך הודעה או התקשרתי לא היה לך אכפת. אבל מה שהכי נורא זה שלא משנה כמה טעויות הוא יעשה אני תמיד אעריץ אותו.