תחליף
כשהשמש שוקעת, מגיע ירח.
עננים מתכהים, ולבסוף שוב מתבהרים.
וכך זה נמשך, ללא התחלה או סוף.
כי תמיד בשמיים, יש תחליפים.
כשהפרח נובל, אחר פורח במקומו.
כמעט ולא שמים לב לחיוור בין כל הצבעים.
כשפרפר אחד מת, עשרות זחלים משתנים,
והופכים לעשרות פרפרים, יפים, מרהיבים.
כשהרכב נשבר, אפשר לקנות אחד חדש.
את הגרוטאה ההיא לא יזכרו אנשים.
כשהמזון נגמר, ניתן ללכת ולקנות עוד.
כי גם על הארץ, יש תחליפים.
אך כשהנשמה בוכה, אין אחת אחרת.
ואי אפשר לסתום את החור שנוצר בליבי.
הייתה צריך לחשוב, לפני שהחלטת שזהו.
כי ככה זה, אין תחליף לחיים.
תגובות (2)
את פשוט כותבת כל כך מדהים:(
אני לא מצליחה לכתוב שירים. ניסיתי, וחשבתי שהם יצאו בסדר, אבל במבט לאחור נראה לי שהתגובות היו מרחמים, כי כולם אומללים. אולי אני אחזור לזה יום אחד.
אני חושבת שמה שניסית לאמר פה זה שהכל מצליח לתקן את עצמו ושהעולם מסביבך מושלם, ורק הנשמה נשארת שבורה ולא משתקמת. קלעתי?
אני לא מאמינה באלוהים, ולדעתי הנשמה היא למעשה אנרגיה. בהתחשב בדברים המוכחים ובחוק שימור האנרגיה, הנשמה שלך יום אחד תיזרק לחלל האוויר ותזרום עם כל הרוחות החופשיות, עד שיום אחד תמצאי את עצמך נולדת מחדש. אם אני צודקת, אז דווקא יש תקווה- ויום אחד את תשתקמי. אם לא בחיים האלה אז בחיים הבאים.
אני מעדיפה להאמין בזה על פני גן עדן וגהינום. יש בזה משהו.. שליו. אף אחד לא שופט אותך, אף אחד לא יענה אותך אם תעשי טעויות. את חלק מהעולם הזה, ואת לא הולכת לשום מקום.
תראו מה העייפות עושה לי^^ זו הסיבה שהכי טוב לכתוב עבודה (40% מהציון) בלילה לפני. בכלל לא התעצלתי, תיכננתי את זה כל הזמן.
חח כבר עבודה?;-; וואו תודה, זו כנראה אחת התגובות שאני הכי מעריכה מבין המועטות שאי פעם קיבלתי. לפחות השנה במשתמש הזה^^"
אני אוהבת את הכיוון שלקחת את זה אליו, והאמת שגמאני די אתאיסטית (ככה נקראים אלו /לא מאמינים באלוהים)
גרמת לי לתקווה קטנה.
למרות שכאן בשיר אני חושבת שבאותו הרגע ניסתי להראות שלעומת הרבה דברים שכן, יש דברים שלעולם לא יהיה להם תחליף, כמו אדם שמת. לאדעת אם זה אכן מה שמבינים מכאן, אבל אני חושבת שהעניין הכי גדול בכתיבת שיר (שאני לא ממש מרוצה ממנו, אם להודות באמת), הוא איך שאנשים מבינים אותו אח"כ. זה מראה לכמה כיוונים אפשר לקחת כמה שורות, בתים, אפילו רעיונות שלא חשבת עליהם בזמן הכתיבה.