תהום

אריאל 03/04/2017 632 צפיות 5 תגובות

ביום שאלוהים מת עוד לא הייתי חי,
וכשהייתי חי לא האמנתי שאלוהים מת.
אמרתי לאבא כשנסענו ביער: 'אבל איך הם לא רואים שאלוהים חי? איך?' וחשבתי שאני רק ילד ואני לא הכי חכם, ולא יכול להיות שכולם טיפשים.
אבא לא ענה, הוא המשיך לנסוע. ויכולתי לראות את קצות העצים מתרחקים תחתנו, כשהאוטו עלה ועלה, קרוב לשפת המצוק.
פחדתי שניפול אז, נצמדתי למושב בקצה האחר, ומצמצתי בעניים בעוורון בגלל השמש שהופיעה.
והאמנתי; האמנתי שהמשקל שלי מונע ממנו ליפול לתהום


תגובות (5)

מרגיש כאילו הסיפור נקטע באמצע אבל יש לו מספיק עצבים חיים בחלק הזה של הגוף והוא ממשיך לנוע.

03/04/2017 00:35

את/ה מוכשר/ת מאוד!

03/04/2017 07:55

זה מדהים

03/04/2017 11:28

החלק הראשון מדהים, החלק השני אפילו יותר, כלכך פשוט אבל כלכך לא

03/04/2017 12:38

בעקרון אלוהים לא יכול למות…. אבל כל אחד ומה שהוא מאמין בו (פיות, נסיכים, דרקונים…)

05/04/2017 16:32
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך