שתאהב כמוני

המבט שלו היה הדבר הכי יפה שראיתי באותו יום,
וכמה פואטי שזה אולי נשמע,
זה היה נכון.
הדרך שבה הוא תמיד גורם לי להרגיש אי נוחות ואם זאת רגועה תמיד הצליחה להפליא אותי.
אהבתי את זה,
את התחושה הזאת,
אך היא גם הפחידה אותי יותר מכל.
לא ידעתי אם אני רוצה בא או אם היא אמיתית.
אך אוכל לדעת שהיא אמיתית?

הכאב פשוט משתלט עליי,
אוכל אותי מפנים בצורה שמעולם לא הכרתי,
זה שורף כל כך…
ועוד אחרי שאמרתי שאני אפסיק,
זה פולש אליי,
שוב ושוב.
זה גורם לי לבכות בשקט,
להתבלבל,
להתרחק.
מגיע לו מישהי שתאהב אותו,
כן, כמו שאני אהבתי.

אולי כמו שאני עדיין.