שריטות..

אנשך את הטעם המר בגרון
עד זוב דם לא אראה רצון
תאווה של גועל נפש
למה שאין אילו טיפה של רגש
חלום של יום לילה בהיר
דואג לעולם לי להזכיר
מי אני ומה הוא עתידי
אך ייעודי כתוב בספר
של גורל מתפלש באפר
חיי הם בידיי והטעם על שפתיי
דורש עוד נשיכה מהחיים שבעיניי
עולם גדול נפרש באופק
ליבי מאיץ את הדופק
כמו שוטה צועדת בעשב
נופלת לבורות שטמנו לי נסתרות
בכל כוחי נאחזת בשורשים
מתקדמת מעלה בעיורון חושים.

כל אחד רשאי לקרוא בקצב שלו, בכוונה אין סימונים:)

מקווה ממש שאהבתם!
אם כן תכנסו לבלוג שלי,
מחכים שם עוד כמה:)

את הקישור לבלוג שלי אני אפרסם בתיבה למטה:)