שקט, בבקשה.

לאן נעלמת?
כל כך הרבה זמן השקעת, בלבנות חומות שמסתירות אותך.
לבנות חומות בלתי ניתנות לשבירה.
ועכשיו, זה יותר קשה מתמיד, לגלות אותך.
כי אני רוצה לראות אותך.
אני רוצה להכיר אותך, כי אני מרגישה שאבדתי בתוכך.
בתוך כל שכבות הצבע שכיסית את עצמך בהם,
אלה שחשבת שיעזרו לך להתגונן מפני העולם האכזר.

את מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממך.
את מרגישה שכולם אטומים, שכולם אגואיסטים.
אבל האמת היא, שהם פשוט לא יודעים איך להגיע אליך.
את חוסמת אותך. את מרחיקה אותם.
הכל באשמתך!

אל תבכי, תהיי חזקה, הכל יהיה בסדר.
ששש… יותר מידי מחשבות, את מבלבלת אותי, תפסיקי.
תפסיקי. בבקשה תפסיקי.
את מתעללת בי, אני לא רוצה להיכנע לזה.
את לא רוצה להיכנע לזה.
את לא רוצה להגיע למקום החשוך והקר הזה.
את לא רוצה להישאר שם לנצח.

תפסיקי לרחם על עצמך!
תצאי מזה!
סטירה. ועוד סטירה. ועוד חריטה. ועוד סריטה.
את נלחמת. את מפסידה.
את חלשה. את לא שווה כלום.
את פשוט לא שווה כלום.