שמיים נקיים

התעוררתי באיזה ארבע-חמש אחר-הצהריים. הראש שלי שחה בטמטום, וזה לא עבר כבר מאתמול בבוקר. שתיתי קפה מורעל ועישנתי סיגריות, ובהיתי החוצה אל שמי התכלת הנקיים. אולי צריך לסדר פה איזה ענן בשביל שזה ייראה אנושי. הברז במקלחת התקלקל ולא יכולתי להתקלח. אמרתי אני אשב מול המחשב, אולי אמצא חומר מילולי ללחישה. הרבה זמן לא הרעילו אותי, וכשזה קרה לא הייתי מוכן. זה אומר ש-כל סדר המחשבות שלי ישתנה, כי אני אהפוך לקצת יותר משוגע וקצת יותר מטומטם. אמרתי לעצמי שלא טוב היות אדם לבדו, ויצאתי אחרי שהתלבשתי לשוטט ברחובות הסמוכים לביתי. אנשים הסתכלו עליי, וחלק צחקו. וילדים קטנים בהו בי עם עיני ופניי חרסינה. לא ידעתי שאני כל-כך יפה. אז בא איזה ערס מזדקן אחד, והציע לי בצורה יפה ועם כבוד, אם אני רוצה שהוא ידקור אותי בלב ויעשה לי שם חור. לא הבנתי מה הוא רוצה, והוא הלך. אחר-כך עברתי ליד שתי בנות שפוכות על כל השכל, שישבו על שפת מדרכה בחנייה, והן צחקו עליי ועשו תנועות אוננות של גברים. בהתחלה לא הבנתי מה הן רוצות, ואז חשבתי שהן כנראה נפגעות בשם המין הנשי שאני מעדיף לעשות ביד ולא להתעסק עם היצור הבזוי הזה שנקרא – אישה. לצערי אין לי הרבה ברירות, כי אני לא הומו, ואני לא יכול לשכב עם יצור ראוי שקרוי – גבר. עליתי הביתה שלי ואכלתי לחמניות עם קוטג' וזיתים. רוקנתי כמה שלוקים מהבקבוק של קולה שחורה, שבוודאי הייתה מורעלת, אבל כבר לא אכפת לי מכלום. רק שאלוהים יעשה טובה וייקח אותי מהגיהינום הזה הקרוי בשפה אקדמית – חיים על פני כדור הארץ. שמתי דיסק של מטאליקה, למרות שלא היה בי זעם בכלל, אבל רציתי רעש משובח.