שמו היה חבר

הוא ישב ומלמל את הפלולות שלו, כשהיא שטפה את הבית. נוח לך? היא שאלה. מאוד נוח, הוא ענה ומולל פלולה. אם ככה אולי תיקח פחית בירה קרה, תדליק סיגר, תאזין לאופרה… היא קינטרה. רעיון טוב, הוא אמר ופנה למקרר. הוא הוציא פחית בירה ופתח אותה באצבע, ואז שתה שלוק גן-עדן. זה היה כל-כך טוב, הוא שתה עוד שלוק גדול ורטט בעונג, ואז לקח סיגר והדליק את הרדיו. אופרה… היא אמרה. כן! אופרה! הוא קרא בהתפעמות. לא משנה שהרדיו ניגן רוק קל משנות השמונים. אוהב אופרה, אוהב, היא אמרה. אוהב מאוד, הוא אמר, והניח יד על לבו, ואז הצית את הסיגר כשהוא מגלגל אותו מעל להבת המצית. חיים יפים, חיים יפים, היא אמרה, והוא חייך. היא הביטה בו בטינה, ועמלה על לסחוט את הסמרטוט, והוא פיזם את המנגינה עם הרדיו הדולק. הרבה תופים ורעש, הרבה רעש, היא אמרה והנהנה וחייכה חיוך גדול ומזויף. כן, הרבה רעש, הוא אמר מאושר, אוהב רעש ותופים, הרבה רעש, הרבה תופים. טוב תופים, טוב, היא אמרה. אוהב הרבה תופים, הוא אמר, והרבה רעש, וגם גיטרות, אוהב הרבה גיטרות. גיטרות זה טוב, היא אמרה. משתין הרבה בירה, הוא אמר ופשט ידיו, הרבה בירה משתין, בום, לתוך האסלה, מים יורדים. טוב מאוד, היא אמרה בעודה גורפת את המים. עומדים הרבה מים, ובום, נופלים, הוא אמר בהתרגשות. היא השעינה את המגב אל הקיר, והלכה להסתגר לרגע באחד החדרים. היא הדליקה סיגריה ושאלה אם זה טוב שהוא מאושר, אם זה על חשבונה. הבן-אדם טיפש כמו שרוך נעל, אמר לה בראשה קולו של אביה, אז תקלי עליו, תני לו לפחות להיות מאושר. היא צחקה לעצמה. אביה תמיד אמר את הדברים הכי נבונים והכי מוזרים לנפש האדם. זה לא שאת סובלת, נכון? שאל אביה. לא, הכול בסדר, די בסדר. היא אהבה את ראש הכרוב בסלון, והוא היה מצחיק אותה המון. אבל זה היה כמו לטפל בילד קטן שלא גדל לעולם. יש אנשים ששונאים את הילדים שלהם כשהם גדלים, אמר אביה. כן, היא אמרה, והחלה לדמוע קצת, כי התגעגעה מאוד לאביה. יש לי ילד קטן לכל החיים, אולי זה לטובה. את בסדר, פצפונת, אמר אביה והיא כמעט יכלה להרגיש אותו מלטף את לחיה. היא מעכה את הסיגריה במאפרה, וסיימה לשטוף את הבית כשהילד הגדול מיילל עם הרדיו הדולק. הבית היה נקי ומבריק, והיא ישבה על הספה והניחה רגליים על השולחן הנמוך. הוא שר, והיא הדליקה סיגריה, וצחקה הרבה, ומעבר לקיר שמעו השכנים אותו ואותה שרים בקולות זיוף ומכים בשולחן, וצוחקים, כל הזמן צוחקים.