שיכורה מאושר
שיכורה מאושר. כן, זה מה שאת.
את מרגישה את הלב שלך קופץ? את מרגישה את החיוך על שפתייך? את רואה את חברייך הסובבים אותך? ברור שכן. את לא יכולה להתכחש לזה. את פשוט שיכורה מאושר.
את רוצה לצעוק עליי, נכון? להגיד שאני מקנאה בך, שאני משקרת, שאת לא "שיכורה מאושר" או משהו מוזר ומטומטם נוסף שהמצאתי. אבל כשאת תפלי, כשהמשקפיים הוורודים שלך יישברו ותראי רק שחור, תשבי בצד השולחן ורק תילחמי בדמעות- את תראי. תראי את כל שאר חברייך שיכורים מאושר.
את תביני, ותרצי רק להשתכר מחדש.
ההרגשה המתוקה הזאת… זה מה שעושה לך כל כך טוב. הפופולאריות, האושר, הצחוק, האהבה, האגו… בגלל זה את לא מפסיקה להשתכר?
אני לא חושבת שראיתי תקופות ארוכות, אפילו של כמה ימים, של חשכה ושל עצב בלבך. כאילו את לא מסוגלת לסבול בכלל. את ממהרת לברוח למקום הבטוח והשמח, והלב שלך נותר דומם. את מדחיקה את כל הרע שבתוכך, את שברי הלב ואת הקשיים, לצחוק אחד גדול. אבל הצחוק הזה לא מזויף – הכל בגלל שאת שיכורה. כל כך שיכורה.
האושר קלקל אותך והמשקפיים הורודים כבר לא ירדו מפנייך לעולם. הרצון לשמחה בחייך נהיה אובססיבי ורומס, רק במבט קצר בפנייך אני יכולה לראות זאת. בחברתך ההנאה שולטת בך – אתה יכול ליהנות, לשכוח את כל בעיותיך ולהרגיש כמו מלך העולם לרגע אחד קצר.
ברגע השני, תרדוף אחרי האושר כמוך. תתמכר לתענוג המזויף והממכר של הבריחה.
אבל מה תבוא אחרי זה? האמת. ברגע השלישי כבר תירמס בעצמך.
אבל בסופו של דבר… את צודקת, אני כן מקנאה בך. אני מקנאה בטיפשות, בחוסר שיקול הדעת וההבנה, בשכרות הכל כך פשוטה שלך לאושר. אני מקנאה בחיוך התמידי שלך, בקסם הלא מובן שלך שגורם לכולם לאהוב אותך, בידיעה שאת אף פעם לא לבד – בזמן שאני יושבת בצד ונלחמת בדמעות.
בזמן שאני יושבת בצד, בלב מרוסק, בוהה באוויר ומטילה בי אשמות ללא הפסקה, את צוחקת ומוקפת בחברים של שתינו. כשאני מחבקת את רגליי, רועדת מקור ונלחמת בשיברון ובדיכאון – תמיד יהיה שם מישהו בשבילך שיכסה אותך במעיל חם.
כשאני נופלת, כשעולמי נקבר מתחת לאדמה ואני מתחננת לעזרה ממך, חברתי הטובה – את עפה לך בעננים.
ואולי בגלל זה אני לא יכולה להשתכר מאושר. אני לא יכולה לעוף כשמישהו נקבר באדמה.
וזו הסיבה שאני מקנאה בך. אני לא מצליחה להשתכר, אני לא יכולה לעוף – גם לא לשנייה אחת קטנה. אני לא מסוגלת להיות מאושרת.
תגובות (9)
זה סיפור מדהים. אל תמחקי אותו.
אני אוהבת את הכתיבה שלך. התגעגעתי לסיפורים שלך.
האמת שגם אני מרגישה כמוך בזמן האחרון. כאילו שום דבר לא יכול להיות טוב. כאילו טוב זה דבר שכבר לא קיים. אבל הי, אולי זה יעבור, לך ולי^^
תס, את נהדרת ומדהימה, גם הכתיבה וגם את עצמך: מרהיבות.
שיכרות היא מצב זמני, אחרי כל ליל שכרות בא ההנגאובר, הדאון. עדיף לחפש את האושר האמיתי, המתמשך, והשליו.
ממש אהבתי.
הזדהתי מאוד…
אל תמחקי את הסיפור, והמשיכי לכתוב, כי אהבתי הרבה סיפורים שלך. את כותבת מדהים!
אני לא חושבת שתראי את התגובה שלי כי פירסמת את הסיפור הזה לפני כמה חודשים, אבל הוא ממש יפה. הוא פשוט סחף אותי.
השם שלו קליט, וזה פשוט גרם לי להכנס ולקרוא. וכמובן שזה משך אותי עוד ועוד. אני לא חושבת שקראתי אי פעם משהו דומה לזה. אני שמחה שלא מחקת את זה בסופו של דבר. הוא ממש יפה ומגיע לכולם לקרוא ממנו.
ממש אהבתי! את כותבת מדהים! והזדהתי מאוד.
הוא ממש מושלם וכמו שאמרו כולם לפני- הוא מומלץ לקריאה.
תמשיכי לכתוב עוד :( את בין האנשים הכי מוכשרים שנשארו באתר.
האמת ראיתי את הסיפור לפני חודש מהמחשב של בת דודתי, והייתה שם רק מקלדת ברוסית ואז זה פרח מזכרוני…
נ.ב שלחתי לך הודעה.
ואוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היי, זה שוב אני
סיפור יפה,
אני ממש מזדה איתו.
ממש לא כדאי למחוק,
הסיפור מדהים, וגם האחרים שלך,
ממש מומלץ,
את מנסחת מדהים,
והלוואי שגם אני הייתי יכול למצוא רעיונות כל כך טובים (-:
סיפור מדהים!!:)