שיגרה
איך פעם שרנו על אהבה
על רגעים של אושר
על הכאב, על חברים
על הרגשה של חוסר.
איך פעם רצנו בגלים,
עטפו אותנו כידידים
והיום הם סתם
תנועה בים
צעידה בבוקר.
היום כבר סתם מזמזמים
בין עבודה לבית
חצאי מילים על משפחה
וחצי על שיט
כיום כבר לא חושבים
על אושר או על אבל
היום עובדים
היום שורדים
בשביל דקה פחות בקבר.
תגובות (7)
שיר מקסים. ממש אהבתי
רק עכשיו שמת לב?! כל השיר הזה הוא תבנית ותהליך. לא יודעת מה איתך, אבל לא התחברתי לשורה האחרונה כי אני חושבת שזה סותרת את שאר השיר.
*שהיא
גם אני חושבת שהשורה האחרונה סותרת את השיר אבל השיר עצמו נפלא וכנה
מעניין אותי, למה זה סותר?
הכוונה בה היא למה שמתרחש ״היום״, בתקופה של ההיום בשיר, מתואר אורח חיים של עבודה, בית, בית, עבודה שהוא כביכול אורח חיים משעמם שכוווווולם חיים אותו ומתלוננים עליו – לכן מתקשר לי הרעיון שאורח החיים הזה בעצם גורם לחיים שלנו להראות קצרים יותר ולא ארוכים (דקה פחות בקבר – יותר כמו דקה יותר בקבר). כשחיים בקצב כל כך מונוטוני, כל יום הוא אותו הדבר לכן מרגיש נורא קצר וריק. גם קוראים לשיר ״שגרה״ אז בכלל, שגרה היא משהו שקצת מדכא.
הכוונה שלי הייתה שחיים בשביל לשרוד, זה הדבר הכי מדכא שיש…