שיגעון, טירוף ושפיות

הטירוף והשיגעון רוקדים בתוכי ואלס סוער.
הטירוף והשיגעון נוכחים בעוצמה משבשים את דעתי.
והנה היא דופקת בדלת. "אני שפיות" היא מציגה את עצמה.
היא תמירה, וממושקפת.
"אני ממש כמו שמי, באתי לגרום לך ולדעתך להיות שפויים יותר, לא להיסחף אחרי השנים האלו" ומציצה מעברי לכתפיי ומביטה בשנים האלו שרוקדים ואלס סוער.
מבטה חוזר אלי. "כה ייחלתי לכך שתגיעי, שדעתי ואני ננוח מהשנים הללו" ואני משחררת אנחה.
"התענוג כולו שלי, אך עליך לדעת שלא תמיד אהיה לעזרתך, לעיתים תצטרכי להתמודד מולם לבד, לא להיכנע לעמוד איתנה מולם".
אני מביטה בה בחשש קל ומתעשת במהירות "שאגיע לגשר אעבור אותו" אני אומרת.