רוקמת חלומות בצבעים

מלהיב! לקחת את כל גווני החיים והצגת מציאות בה כולם נארגים באופטימיות מושלמת שקיימת באותה מידה בה החצי הריק של הכוס קיים..
לגבי שורת הפאנצ' שהוסיפה לא פחות מכל שאר הקטע, אולי אם החלומות בצבעים הללו באמת ברי פוטנציאל אצליך, ואת חיה אותם, אז האדם הרקום – רקום כבר בחוטי הצבעים כולם אותם את הצגת? אולי האדם לא צריך להירקם בפני עצמו, ועצם הרקימות כולן מרכיבות את הסוודר שהוא לובש לחיי היומיום? :)

ממש יפה אילה.

יואו, ממש יפה!
ואני מתחברת לכל משפט ומשפט משום שגם אני כזאת. גם אני עושה את מה שאת עושה, אני רוקמת. ואולי גם חלומות.
בקשר לצבעו של האדם. חשבתי על וזו שאלה מכשילה. כמובן שאני מאמינה שיש כאלה שיחשבו כי את האדם צריך לרקום בצבע גוף- כצבענו וכטבענו. אך כשמקשרים את זה לשיר קשה לי מאד למצוא תשובה. הרי צבע האדם שאת רוצה לרקום לא יהיה בצבע עורנו- הוא צריך לכלול את כל החלומות, את כל המעשים. צבע גוף זה צבע מבודד, צבע שלא קשור.

אך לצבע שמתאים, אין לי תשובה חד משמעית וברורה. כמו שאמרתי, זו שאלה מכשילה.
שבת שלום!