קנאה

קנאה היא דבר כל כך פשוט.
כל כך קל לקנא, לחשוק בדבר השייך לאחר, לחשוק בתכונות ששייכות לאחר, בעצם – קנאה זה לחשוק בכל דבר. בכל דבר שנמצא סביבנו. לרגע אתה מסתובב ברחוב, נקי מרגשות ומדעות קדומות. ורגע אחד יותר מדי של התבוננות במוצר – בום. הקנאה שלך נדלקת. אתה רוצה 'כמו שלו', 'כמו שלו'. קנאה היא דבר כל כך פשוט, שהיא מתלקחת במהירות כזו שהיא מטשטשת.
ועם זאת, קנאה היא דבר כל כך מסובך.
לוקח שנים, ואפילו לא חיים שלמים, כדי להשכיח קנאה ולמתן אותה עד שמכבים אותה לגמרי.
קנאה היא דבר כל כך מסובך, שהיא גורמת לאנשים לאבד את שפיותם ולעשות כל דבר בשביל לצלוח במטרתם – לקבל את מה שרוצים.

קנאה יכולה להיות בכל דבר, היא יכולה להתגלות בתכונות ואופי של אנשים, היא יכולה לסמן לך על המחשב המשודרג, היא לא תתבייש להסיט את מבטך על האוכל הטעים, ותוכל אפילו למצוא אותה, מסתתרת מאחורי מייבש השיער החדיש.

קנאה נמצאת בכל אדם, בשלב מסוים תכיר בה.
היא נראית נחמדה וחיננית, אבל מאחורי המסכה היא חושפת מציאות שלא הכרת – חלומות בהקיץ שלא יתגשמו, לפגוע כדי להשיג – מילולית או פיזית, תחושת דיכאון כל היום, כל החיים.
גם אדם שמרצה על קנאה, (כן, אני די מדברת על עצמי בגוף שלישי) מתחוללת בו תחושה זו.
תבין:
ייתכן שברגע שאתה מראה לכולם איזו נעל חדשה קנית, (מראה, לא משוויץ…) יכול להיות שמרוב התעניינותך והתעניינותם של חבריך תבחרו להתעניין בנעל במקום בדבר חשוב יותר. למשל, שעיניו של חברך נושכות מקנאה ונושפות אש מהולה בכעס.

אז איך נפטרים מקנאה?
אדם חייב להבין שמה שיש לו אין לאדם אחר, והוא לא צריך מה שיש לאחר.
כל אדם הוא שונה ומיוחד, ודורש דברים אחרים.
אדם חייב להבין שתכונותיו של אחר ומיומנותיו – לא מתאימות לו, והן שונות מתכונותיו ומיומנותיו שלו,
כמו שציוד אדם העובד בחקלאות אינו מתאים לציוד אדם העובד ברפואה.
אדם צריך להכיר בתכונות המיוחדות לו, ולא להסתכל תמיד בדבריהם של אחרים, כי מה שאתה מחפש נמצא בך, עמוק פנימה.
צריך רק אמונה !