קטע שכתבתי לפני כמה שנים, אשמח לדעת מה דעתכם :)

" לא!" קרא צ'ייס וזינק לעבר אחיו הקטן, סם. " אל תיגע בזה! עם הידיים המגושמות שלך עוד תשבור את זה!" הוסיף וחטף מידיו של סם את הגיטרה העתיקה ביותר בחנות.
" שניכם יכולים להפסיק לקשקש ולהמשיך בעבודה? אני לא משלם לכם בשביל לעבוד." התפרץ לשיחתם אחיהם הבכור, שון.
" אתה בכלל לא משלם לנו, אבא ואמא מוסיפים את זה לדמי הכיס שלנו." ענה סם.
" זה נכון, אבל תמיד רציתי להגיד את זה." אמר שון. צ'ייס וסם נאנחו.
צ'ייס החזיר את הגיטרה למקומה הבטוח, בו אף ילד בן שתיים-עשרה סקרן, כמו סם, לא ייגע בה.
" החנות צריכה להיות מוכנה לפתיחה בעוד חצי שעה, ובקצב הזה שאתם עובדים, נצטרך יותר מחצי שעה בשביל לגמור לטאטא את הרצפה." התלונן צ'ייס ברוגז.
" תירגע, אחי. אתה לחוץ מדי." אמר סם ותפח על שכמו של צ'ייס בעדינות.
" אז קח ותנקה אתה." שון זרק את המטאטא שבידו לעבר סם. שני אחיו הגדולים צחקו.
סם דחף את המטאטא אל ידיו של צ'ייס ברוגז. הוא הלך והתיישב על הכסא שמאחורי הקופה.
" אני שובת." אמר בחיוך מרוצה.
" באמת?" שאל שון, מחייך את החיוך הערמומי המפורסם שלו. שון הביט בצ'ייס, וצ'ייס הנהן להסכמה.
" עכשיו אתה תראה מה קורה לילדים מעצבנים שמתבטלים ככה!" שון התחיל לרוץ לעברו במהירות, סם שם לב וקפץ מעל השולחן בצורה שמזכירה רקדנית בלט, ומיד נחת על שתי רגליו.
" אתה לא תתפוס אותי חי!" קרא סם ושניהם התרוצצו כמו חתול ועכבר בתוך החנות.
צ'ייס הסתכל על המרדף של שניהם בפנים מבוהלות כמעט. " חכו! רק שניה! אתם עוד תשברו משהו!". המרדף של השניים הפך למרדף של שלושה כאשר צ'ייס רץ אחריהם בשביל לעצור אותם מלהשתולל.
אחרי כמה זמן שון הצליח לתפוס את חולצתו של סם ולעצור אותו. " הלך עלייך." אמר בגאווה.
הגאווה לא הספיקה לנפח את האגו שלו כשצ'ייס התנגש בהם ושלושתם נפלו על הרצפה.
" זה היה כיף, בואו נעשה את זה שוב!" קרא סם בהתלהבות.
" לא ולא, אחי. עכשיו בגלל השטויות שלך איבדנו עשר דקות שלמות." צ'ייס הביט בשעונו ונאנח.
" השטויות שלי?! שון התחיל במרדף הזה." אמר סם בעצבנות.
" טוב, אתה היית זה שהחליט לקחת פסק זמן עוד לפני שעשית משהו." ענה לו שון.
" מספיק כבר!" צעק צ'ייס בקול צורם. " אני יודע בדיוק מה הבעיה שלנו."
" שסם צריך להתבגר?" שאל שון.
" ששון צריך להפסיק להיות כזה עלוב?" שאל סם. שניהם הביטו אחד על השני במבטים זועמים.
" לילי." אמר צ'ייס. שלושתם השתתקו והשפילו מבטם.
" אתה צודק." הודה שון.
" כן, אם לילי הייתה כאן היא הייתה יודעת מה לעשות ואיך לסדר את זה." הוסיף סם.
" אני חייב להודות, חבר'ה…" צ'ייס החל לומר, " אני די מתגעגע אליה.".
" כן, גם אני." אמר שון. " גם אני." הוסיף סם אחריו.
" מעניין אותי אה היא עושה עכשיו." אמר צ'ייס בעצב.