קטע אחר

"לא אכפת לי אם אתה לא אשם, מישהו אשם, ואני צריך להטיל את האשמה עליך!" אבל אני לא אשם! אמרתי לו, למה עליי? אתה בעצמך אמרת שאני לא אשם! "לא אמרתי שאתה לא אשם!" הוא אמר ב-טון של בן-זונה, "אמרתי רק שלא אכפת לי אם אתה אשם או לא! יש הבדל!" אבל אני לא אשם! "זה לא משנה! מישהו צריך להיות אשם, ואני בוחר בך, פיקאצ'ו!" זה לא פייר… מלמלתי. "החיים לא פיירים, ואם זה לא מוצא חן בעינייך, אתה יכול למצוא עבודה אחרת," אבל אין עבודה אחרת! "זו לא הבעיה המזוינת שלי! תהיה הומלס אם מתחשק לך! תהיה זונה! תמכור סמים! לא אכפת לי! אם אתה רוצה להמשיך בעבודה הזאת, עליך לסובב את העולם על צירו בכיוון ההפוך," אבל זה בלתי אפשרי! "אין לא יכול, יש לא רוצה! תסובב את העולם על צירו בכיוון ההפוך, או שאתה מפוטר!" אתה דורש ממני דרישות לא הגיוניות, "כי אני משוגע!" זו לא בעיה שלי שאתה משוגע! "זו כן בעיה שלך, כי אני הבוס שלך, ואני משלם את המשכורת שלך, ואם אני אומר משהו – ככה יהיה, גם אם זה משוגע!"

שתקתי. הסתובבתי, הלכתי. יצאתי מהבניין. הלכתי שתי רחובות, הגעתי לתא טלפון, נכנסתי בפנים, ואז צרחתי וקיללתי אותו כמו מטורף. "בן-זונה מאנייק, מי אתה חושב שאתה, חולה מגלומניה חרא! בעולם עם חוקים אחרים היית תולעת! מזדיין שרמוטה מוצץ להומואים!" ואז נרגעתי וחזרתי לבניין, שתי רחובות, נכנסתי אליו למשרד, ואמרתי לו שאני אסובב את העולם על צירו בכיוון ההפוך.