קופסת התכשיטים
אצל סבתא שלי עמדה לה קופסת תכשיטים ועליה רקדנית יחידה אין לי מושג ממתי אך סביר להניח שמלפני שנולדתי.
סבתא מאוד אהבה לספר לי סיפורים על המשפחה ואני הקשבתי לה בשקיקה, לרגעים היא הייתה מפסיקה מביטה בי במבט שהיה שמור רק לי ואומרת לי : טפו טפו את כל כך יפה לני.
סבתא תמיד השרתה בי תחושה שאני הכי יפה והכי חכמה בעולם, והכל פרוש לפני ועליי רק לבחור מה אהיה או מה אעשה.
מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי לבלות עם סבתא היא נהגה להביט עמוק לתוך עיניי ולומר שמיים יש לך בעיניים ….. ואז חיבקה אותי חזק חזק ואמרה לי נשומהלה שלי … כמה אושר את מפזרת סביבך.
היא באה לפני כולם לכל ההופעות שלי , תמיד צחקה ואמרה זה היה ברור ממש מהתחלה שתהיי רקדנית….
אהבתי לרקוד , להקשיב למוסיקה ולתת לגוף שלי להתנועע הוא כאילו זז לבד. בחלוף השנים הופעתי כמעט בכל במה מכובדת בעולם….. ותמיד סבתא ישבה לה בשורה הראשונה ובעיניה תמיד היו דמעות של גאווה.
היו לי מחזרים רבים אך מה שאהבתי יותר מכל היה לרקוד. לשמוע את המוסיקה ולרחף.
באחת ההופעות שלי בחו"ל , סבתא ביקשה עוד כרטיס …חשבתי שזה לאחת החברות שלה .
שאלתי את סבתא למי והיא עשתה עצמה כלא שומעת.
בהופעה הסתכלתי לעברה של סבתא והיא ישבה הסתכלה עליי ומבלי משים הניחה את ידה בתוך ידו של הגבר שישב לצידה . הוא נראה בערך בן גילה, נראה היה נרגש… הוא הביט בסבתא במבט שכפי הנראה היה שמור רק לה והיא צחקקה כמו ילדה.
אחרי ההופעות סבתא ואני נהגנו תמיד לשבת לאכול יחד … היא שאלה אם היא תוכל להביא חבר ותיק שהיה בהופעה , עניתי שבשמחה ולא יכולתי להסתיר את סקרנותי.
ישבנו במסעדה שקטה והם התרפקו להם על זכרונות העבר …. כשלפתע שמעתי שהוא קורא לה חתולי היא הסמיקה……
הוא מצא חן בעיניי כי הוא גרם לסבתא לצחוק …. הוא החמיא לי ואמר מהרגע שראיתי תמונה שלך נשביתי בקסמך לני את מהפנטת…. לא הבנתי היכן ראה תמונה שלי , אך שתקתי לא שאלתי ….. ומאז לא ראיתי אותו יותר עד הלוויה של סבתא….
זה היה היום העצוב ביותר בחיים שלי , היא חיה המון שנים אבל אני רציתי אותה תמיד לידי.
יום לפני שסבתא עצמה את עיניה לתמיד היא קראה לי. היא ביקשה שאביא את קופסת התכשיטים שלה עם הרקדנית …. החזיקה בידי ואמרה לי …. נשומהלה שלי את זוכרת את מי שהבאתי להופעה שלך? ברור סבתא עניתי לה….. הסתכלה לתוך עיניי עם המבט שהיה שמור רק לי ואמרה בקול רפה…. הוא אהבת חיי …. מנגינת חיי …. רק שאת ריקוד חיי רוב הזמן רקדתי בלעדיו….
למה סבתא שאלתי אותה : למה?
לפעמים סבתא כבר הייתה מתבלבלת אך היא הביטה בי ואמרה כי למרות שאותי אהב הוא חיי עם אחרת…. ואני בחרתי כל יום מחדש בו, למרות הכל אמרה בקול רפה….
הקופסה הזאת בשבילך לני יש בתוכה את כל חיי את החלק שאת לא הכרת….
נישקתי את סבתא בלי לדעת שזאת תהייה הנשיקה האחרונה…… באותו רגע הבנתי שאתחיל ללמוד ואומר כן , כן להצעת הנישואין שקיבלתי…
הבנתי שאני מעדיפה ריקוד זוגי לתוך מנגינת חיי….
לפני שהלכתי שיתפתי את סבתא בהחלטה שלי והיא אמרה … כל מה שתרצי תצליחי בו כי אל תשכחי את עיניי השמיים שלך וחייכה…..
למחרת ביום העצוב ביותר בחיי כשדמעותיי מסתירות הכל גם אתה עמדת שם האיש המסתורי של סבתא … בהליכה קצת מתקשה ניגשת אלי ואמרת את שמי … ואני חיבקתי אותך … דמעותיי התערבבו בדמעותיך …. אמרת לי אל תדאגי סבתא תמשיך לשמור עלייך ואל תשכחי את מהפנטת ועינייך שמיים….. ואני עניתי היא תשמור גם עליך….. ואתה אמרת לי אני בדרך אליה …
כחודש אחרי מותה של סבתא התקשר אלי בחור בשם גפן וביקש להיפגש משהו בו הזכיר לי את אהובה של סבתא …. הוא סיפר שהוא הנכד שלך ושלפני מותך ביקשת ממנו למצוא אותי ולתת לי מכתב…… בידיים רועדות פתחתי ושם היה כתוב כל מה שהיה בינך לבין סבתא שלי והמילים האחרונות היו אל תשכחי את מהפנטת ובתוך עינייך אפשר לראות את השמיים….
תגובות (0)