קולות מן הים

קולות מן הים
גדלתי בקיבוץ ליד הים, אך פחדתי מהמים ובעיקר מן הגלים.
בגלל הפחד שלי לא למדתי ולא ידעתי לשחות.
לאחר שנים ואני כבר אמא לילדים הלכתי לבריכה וקיבלתי שיעורי שחיה.
עדיין פחדתי אבל הסתדרתי .
היום אני שוחה כדג במים, אך לא בים ,רק בבריכה ..
אבל יום אחד, אמרתי לעצמי מוכרחה לנסות להיכנס לים.
העזתי , נכנסתי לים והתחלתי לשחות ,שחיתי לעומק ואז שמעתי קולות הבאים ממעמקי הים, הקשבתי לקולות ושמעתי את השחפים עפים מעל הים מאד שמחים, תהיתי על מה, לא הרגשתי פחד, המשכתי לשחות ולהקשיב
ואז שמעתי את השלדגים תופסים דגים וצוהלים, עכשיו, אמרו, נהיה שבעים.
שמעתי את קולות הרעב של הכרישים שמתקרבים אלי, הסתובבתי ורציתי לחזור ליבשה,
אך הייתי כבר רחוקה מהחוף, לראשונה ממש פחדתי , עוד אני חושבת מה לעשות שמעתי את הדולפינים קוראים לי, דולפין אחד אמיץ התקרב אלי, ממש קרוב ולחש לי לעלות על גבו, עליתי, מה יש לי להפסיד,חשבתי, עדיף ממאכל לכריש, הדולפין צלל ,שחה מהר ,
העיקר להתרחק מן הכרישים, כאשר התקרב הדולפין לחוף, הוריד אותי מעל גבו,
נפנף בסנפיר שלו לשלום והתרחק משם בצלילה..
נופפתי לו לשלום בחזרה ואמרתי תודה .
שחיתי לחוף ואז שמעתי את הסרטנים, היה זה קול של פחד,
התקרבתי ,הקשבתי ואז הבנתי שהם מפחדים כי מישהו בא לצוד אותם,
עזרתי להם להיכנס למים .
היו עוד הרבה קולות שבאו מן הים, אבל הקולות הכי עצובים היו קולות הדגים כשהם מרגישים שהם נכנסים לרשת שממנה לא יוצאים.
והיו גם קולות הצדפים והקונכיות לפני שילדים אוספים אותם ומשחקים בהם.
נשארתי עוד זמן מה במים, נהניתי להקשיב לקולות הים
ולקולות הגלים המתנפצים על החוף.
וכשיצאתי ישבתי לי על החול ואז שמעתי קולות אחרים,
קולות של ילדים הבונים ארמונות מחול.
קולות ציפורים העפים מעל הים וקול הרוח המנשבת ולוחשת סודות למים ולשמים.