ציפור
בחנתי פעם ציפור .
ציפור דרור קטנה שעפה מן הקן בפעם הראשונה ונסקה אל השמים , חופשיה , משוחררת , נטולת כול עול , צרות , בעיות . פשוט חופשיה .
באותו הרגע התפללתי להיות אותה הציפור הקטנה שעכשיו נוסקת אל השמים , באותו רגע קיוותי כול כך להיות אותה הציפור הקטנה שעפה אל השמים התכולים בכנפיים פרושות ומשוחררות .
מה זה להיות משוחרר באמת?
לא לברוח מהצרות , להתמודד איתן .
לא ליסוג אחורה , להמשיך להתקדם הלאה.
אבל משום מה , אני , רק נסוגה אחורה, בורחת כמה שיותר מהר מן הצרות שלי שלא מפסיקות להגיע בצרורות .
ומדוע זאת ? בגלל בדיחה קוסמית שאני פאקינג לא מבינה.
נזכרתי ברגע שראיתי את הציפור עפה בכנפיים פרושות אל השמים , חופשיה , משוחררת , נטולת כול עול , צרות , בעיות . פשוט חופשיה .
כול כך הצטערתי שאני לא זאת הציפור הקטנה שעפה בשמים התכולים , אני זאת הציפור הכלואה בתוך כלוב ואין לי סיכוי לצאת ממנו בחיים .
אז אני מוותרת מבלי להילחם .
אני מתייאשת מבלי לנסות .
ונופלת ברגליים כושלות על תחתית הכלוב הזהוב והדמיוני , ופשוט נאנחת .
׳לעזאזל יכלתי להיות הציפור הזאת׳ .
תגובות (4)
אהבתי מאוד את הרעיון ואת הדרך שהבעת אותו. היו כמה שגיאות קטנות פה ושם אבל הכתיבה שלך כנה ומיוחדת והצלחת לתאר את ההרגשה שלך בצורה שגורמת להזדהות. כל הכבוד :)
וואו , ממש יפה
זה מהממם,נגע בי
וואו זה ממש מקסים, מסכימה עם שאר התגובות,
אהבתי מאוד♥