צבעי הקשת שלי ( תכנסו בבקשה ) !!!

צבעים , 
צבעי הקשת שמלטפים לי את הפנים 
הם מרגיעים , וגם יפים , 
צבע הוא בעצם מראה לנו מה האדם מרגיש וצבע ליפעמים אפילו מוסיף 
צבע תמיד מרגיע 
בלי צבע אין לנו חיים 
עם לא היה צבע אז הכול היה אפור ולא נעים , הצבה מלהיב , הוא מכניס קצת שמחה לחיים שלנו , עם קצת צבעי הקשת אפשר להפוך כול אדם למבוקש 
הקשת היא טבע הבריאה שאותה נתן לנו ה׳ אחרי דור המבול של נוח 
וה׳ הבטיח לנו עוז אז שאחרי דור המבול יותר לא תיראה קשת בעננן , 
ועם כן אז זה אומר שיש לנו סימן 
זה אומר שה׳ מרמז לנו משהו 
אז לכן הצבע הוא ליפעמים גם מראה על חולשות האדם , על היופי והאופי 
לכל צבע יש משמעות והצבעים מגיעים אלינו כל שניה מחיינו, הם חיים איתנו את חיינו ומשפיעים על ההרגשה שלנו.
אם ילד שהוא אנרגטי ופעיל מטבעו יישן בחדר עם קירות בצבע כתום צועק לא צפוי שיירגע וילך לישון בנחת. ילד כזה צריך משהו רגוע-תכלת , כחול עדין ושוב בקיר אחד או שניים לא הכל, כי אז אם הכל כחול ההשפעה תהיה חזקה ואף אולי קודרת, ואילו לילד רגוע וישנוני ומרחף מומלץ לצבוע קיר כתמתם עליז שיעורר אותו.
כתום טוב גם למסעדות של אוכל מהיר, הוא מזמין, מעורר תיאבון ומהיר כלומר לא משאיר להרבה זמן.
אדום טוב למישהו שזקוק ל"פלפל" משהו שידחוף וימריץ אותו לעשייה.
נשים נוטות ללבוש שחור, גם אני, תקופה ארוכה בחיי, ארוכה מאוד, עם כל החיבור שלי לצבעים הייתי לובשת שחור. הארון שלי נראה בגוונים של שחור, בורדו, כחול עמוק וסגול. והיו צבעים שלא יכולתי להתחבר, ממש לא, בשום צורה שהיא ואלה הם: ורוד וללבן.
אפילו שלא תהיה נקודה ורודה על בחולצה.
נו….נו מה…?
שחור זה צבע של הגנות וכשלמדנו על זה קפצתי למרצה ואמרתי:
"אההה….את הכי שחור לבשתי דווקא בתקופת שיא של עשייה הייתי כתבת ותחקירנית בטלוויזיה וכל הזמן רק עבדתי ויצרתי והוצאתי". "אהה"…. הוא עונה…"את יכולה לייצר אך יחד עם זאת את יכולה להיות זקוקה להגנות….."
לפני שלמדתי את זה, צבעי בגדיי השתנו, התבהרו ונפתחתי לחלקים אחרים באישיותי אבל ורוד? די, מתוק לי מידי, ממש פאתטי.
ואז, הייתה זו הילדה שלי שהצביעה לי על גופיה ורודה והורתה לי למדוד אותה "את אוהבת ורוד", ניסיתי, "אבל אני לא", "אז תמדדי" היא המשיכה בטון אימהי, והחלה הקטנטנה, אז בת 5, לפנות לי מקום בתא המדידה. כן היא פתחה אותי לורוד, לנסות לנגוע בו.
ובכן מאז הכל היסטוריה, אני אישה שלא מחוברת לאופנה אלא לקול הפנימי והמתאים לי כך שעוד לפני כן העזתי ולבשתי כובעים משונים, מטפחות וסרטים ואני בכלל לא אוהבת דברים רגילים אך צבעים משקפים חלקים באישיותנו אין זה אומר שמי שלא לובש צהוב הוא סתם 'יאכנה' ולא מעיז הוא פשוט לא נמצא בתקופה שהוא צריך את זה- או מצליח להתחבר לזה.
לבן, למשל הוא צבע של טוהר ולכן החלוקים של הרופאים והאחיות לבנים, מטפלים נוהגים ללבוש לבן ואנשי רוח המבצעים אשרמים למינהם במדבר מבקשים מכולם להגיע בלבן.
אני, דרך אגב, התחברתי ללבן רק בתקופה האחרונה.
ואנו משתנים ואתנו הצבעים.
מה שחשוב זה להקשיב לתדרים שלהם ולבחור בהם.
רב ההורים כשנולד להם בן הם מלבישים אותו בכחול ומרהטים את החדר בכחול ואילו את הבת מקיפים בורוד מלמלה. הנה דוגמה שמחליטים שבת צריכה לקבל אהבה ובן צריך להיות,רציני יותר, להרגיע אותו.
וזה ממשיך- בנות אוהבות ורוד ובנים אוהבים כחול אבל אם נציע לבנים לנגוע ולחוות בורוד? רבים מהם אם רק תינתן להם אפשרות הבחירה וההבנה שמותר להם לאהוב ורוד- הם יבחרו בו.
לכל צבע משמעות משלו
לפני שנמשיך אציין שאלו הן רק נגיעות –אני מקיימת סדנה חווייתית הנקראת "הצבעים שבלב" שם ביחד אתכם אנו נוגעים עמוק בתוכנו ועוברים תרגילים אינטואיטיביים ומודרכים דרך הצבעים האישיים של כל אחד ממכם.
ולמדים באילו צבעים אנו לא נוגעים ובאילו חלקים באישיות שלנו עוד לא נגענו.
והרי רק צריך להיפתח ולנגוע בצבעים שהחיים מזמנים לנו.
אז לפני שאתם ממשיכים, טוב, טוב אחרי שתסיימו לקרוא הכל, תעשו תרגיל קטן:
צאו לטבע, לים, לרחוב שלכם, לסמטה, למדרכה ואספו חפצים שמושכים לכם את העין…פרחים אדומים, עלים ירוקים, אבנים, (צדפים צבעוניים-יש רבים בים)
כל חפץ כל שהוא, תתפלאו..
כשתצאו ותתבוננו תראו דברים שלא שמתם לב אליהם לפני כן,
אספו אותם ופזרו אותם לפי תחושה אישית שלכם בבית.
אדום- חיות, הישרדות, חומריות, צ'אקרת הבסיס. אדמה, קיבעון, מעלה חיוניות,
חום- נותן הרגשת תמיכה ביטוי של מרכז ותמיכה, קרקוע.
כתום – אנרגיה, מיניות, זרימה-גמישות. צבע המעורר שמחה והנאה.
מעורר אנרגיה מינית, צבע של יצריות ויצירתיות.
כתום הוא גם צבע של למידה והתנסות.
צהוב- חריצות, שכליות, כוח, אגו, דימוי עצמי, תקשורת, היחסים שלי עם העולם החיצון, צבע של עליזות וקלילות, מאזן בלבול נפשי, משפר את מצב הרוח.
ירוק- צ'קרת הלב, צמיחה, רוגע, חידוש, צבע ריפוי ראשי מחזיר איזון פיזי נפשי.
כחול- ביטוי עצמי, משכך ומרגיע, מעלה השראה, הבנה רוחנית, יוצר הרמוניה, משרה שלוה, טוב לבעיות של נדודי שינה, מאפשר זרימה.
טורקיז- צבע של הרפיה המקנה תחושת הגנה, מופיע הרבה בקמיעות כנגד עין הרע, בהרבה בתים בכפרים ערבים (וביוון) הבתים נצבעו בטורקיז כדי ליצור הגנה.
סגול- אינטואיציה, העין השלישית, מרגיע פחדים, מעניק שקט ושלווה, טוב למע' העצבים ולמחלות נפש, מפתח את הצד הרוחני.
ורוד- אהבה, נתינה, שפע. צבע של קבלה- לדעת לקבל, צבע המזמין זוגיות ואהבה.
לבן – הלבן כולל את כל הצבעים ולכן מרפא הכל, טוהר, ניקיון, מפתח יכולת פיזית ואנרגטית ומוכנות לקבלה באותם מישורים. צבע שמביא שלווה.
מג' נטה – צבע של איזון, הילינג רוחני. צבע של שלמות והשלמה.
שחור – מסמל את הלא כלום, כניעה והיעלמות. אנשים שלובשים שחור –שמים הגנות. צבע שחוסם, כאילו אומר "אל תתקרבו אלי, אל תגעו בי, אני מרוחק….."
(לפי האסכולה האינדיאנית השחור הוא חדירה לעומק.)
ואפור? מה אתם חושבים מה זה אפור?
לא, לא כמו שהוא נשמע אפרורי כזה, גם לו יש תפקיד משמעותי אז שיש מזג אוויר אפרורי יש כאלה שנכנסים מזה לדיכאון ויש כאלה שפורחים ואפילו יטוסו לאנגליה כדי לחוות את זה.
אפור לאנשים שגרתיים יכול רק לקבע אותם יותר, אך אפור לאנשים יצירתיים ושמחים יכול רק לאזן ולהרגיע אותם.