צבעים, צבעים, צבעים

שן- הארי שמתנפנף ברוח. האבקנים הקטנים שמשתחררים ממנו נראים כמעט שקופים על רקע הדשא. ציפור שחורה קטנה טסה מעליי ומצלה על חולצתי הצהובה, עם הדפס אדום של להקה שאני אפילו לא אוהבת.
הסתכלתי על השמיים. הכחול המושלם שלהם צרב לי בעיניים. והיה חם, כל כך חם. אבל בכל זאת עלים צהבהבים-חומים, רקובים, כבר נשרו להם ונחו מתחת לעץ שבחצר שלנו. 
אני יכולה לשבת שעות ולתאר את החצר היפה, השוקקת חיים, שלמרות שנראה כי היא שקטה לחלוטין בשעה זו של הצהריים, השעה שבה כל האנשים נכנסים לקרירות של ביתם– שבעצם מלאה בחרקים ופרפרים שסועדים את ליבם בצוף.
החתולה שלי חוצה את החצר. עיניה הירוקות הבוהקות מבזיקות לכל עבר בשעה שכפות רגליה הקטנות, הרכות, פוסעות להן על הדשא. כמעט אפשר לשמוע אותה נושמת. 
אני מסתכלת עליה, ונזכרת במשהו שקרה פעם, מזמן. כשעוד הייתי יושבת בבית ומבלה את זמני הפנוי בקריאת עובדות באינטרנט. גלשתי באיזה אתר טוקבקיסטים כלשהו. צויין שם כי, בעיני החתולים, הדשא הוא בכלל אדום.
חתולתי מייללת, ואני חושבת עד כמה היה יכול להיות מעצבן אם הדשא היה אדום. אבל, אם הוא היה אדום בעיניי כל חיי, אולי הייתה מתחילה לחשוב איזה מרגיז היה יכול להיות אם הוא היה ירוק. והשמיים? איזה צבע הם, בעיניי החתולים? אם בכלל? אני מניחה כי יש חיות נוספות שרואות עצמים מסוימים בדרך שונה מבני האדם. מה שאומר כי, לעצמים אין צבע מוגדר. אחד מהמינים צודק, וכמובן שהיהירות שמאפיינת את הגזע שלנו בטוחה שאנחנו הצודקים, אנחנו, לנו מותר לשחוט את החיות ולאכול אותם ולערוך עליהם ניסויים. 
אני חושבת שראיתי יותר מדי סרטי הסברה של ״תנו לחיות לחיות״ בזמן האחרון.
יהיה אשר יהיה, החתולה שלי מתמקמת בצל עץ. היא עוצמת את עיניה ואני חושבת, שבטח הדשא האדום מסנוור אותה. כמו השמיים הכחולים שלי.
אולי לדברים אין בכלל צבע? מה אם כל הצבעים הם אשליה, שנועדה להסתיר את האמת? שהעולם שלנו הוא עוד סתם ישות צבעונית ומזויפת שמנסה להראות הכל בדרך טובה יותר, גם אם לא תמיד הולך לה.
המין האנושי בנה את גלגל הצבעים- כל כך הרבה צבעים שאנו משתמשים בהם ביומיום, ולפעמים נראים לנו כל כך רגילים שאנחנו אפילו לא שמים לב שהם מסביבנו. 
החתולה שלי מייללת שוב. אני מסבה אליה מבט, יוצאת מהבועה שלי. היא מסטה את אוזניה לאחור וחוזרת לנמנם. אני רושמת את פרטי המראה שלה במוחי. אוזניים חומות, כפות רגליים לבנות, גוף משולב בצבעים לא מוגדרים. והאף. אף ורדרד וקטן. יש חתולים מסוימים שיש להם אפים שחורים. או לבנים. ויש קירות שהם צהובים, או כתומים, או אדומים או כחולים או סגולים. מדהים איך אנחנו מסוגלים להפוך דברים כל כך דומים לכל כך שונים מבחוץ. 
אליי זו היכולת המיוחדת שלנו. מי יודע? מה שכן, ברגע שיתגלה הצבע האמיתי של העולם, אם זה לא ככה עכשיו, אני בטוחה שהוא יהיה יפה.