פרא נויה

פרא פרא נויתי
את נרדפת רק אתי,
מציצה עם המשקפת
על כל דמות שמשתקפת
בחלוןן הראווה ולא שייכת לסביבה.
במבט נוקב חושפת
דמות אויב שמשתופפת
צל עוקב עורב אורב
ממתין לאות להתקרב.
חמתה כאש נדלקת
אזעקת חירום שורקת
"הם ראו" היא מגדפת
על הארץ מתכופפת.
"השכן" היא בי נוזפת
"שוב פישלת בן אדם,
אתה גרוע כמו כולם".
ישנם ימים אפשר לחשוב
היא אישיות שלאהוב
איך מסתחבקת מתעלקת
כל עוסק היא מחבקת
מתפשטת מתלבשת
את כל מי שצץ כובשת,
מרחפת מתכופפת,
חמוקים שמנים חושפת,
מזייפת, מתחנפת,
בוא תקנה לי כוס נוספת.
פתע קמה מלודרמה,
שיקנו לה ארוחה
חטיפים עם מלוחה.
הוי בששון ובשמחה,
שרק תתן קצת מנוחה.
אז בסופה של ארוחה
רוק מדביקה לי בנשיכה
נוגדן כנגד שיכחה,
כי למה היא לבד תסבול
מתסכולים על יום אתמול,
"תראה שגם אתה יכול".
זה כמובן אומר,
שאתחרט ואצטער,
מזל על מה איני זוכר.
"נו קום כבר מושה ממקומך,
אל תעשה לנו בושה".
אני מביט בי במבוכה
ואץ יוצא בהצלחה.
אולי תחזור לעצמך,
ממש ממש שלא נעים
כולם סביבי מתבוננים.
"אתם מה יש לכם לראות
לא הצגה, מספיק לבהות".
עכשיו היא על גבי סרוחה
וכשלונות בי מטיחה
אם לא נתן
או לא לקח
זאת העובדה, לך יש מוח מלוכלך.
ומי זה שצוחק כל כך,
מתלחשים תמיד עלי,
מגחכים לי בפני.
זה לא אני זה השפן
אני רוצה להיות קטן
להיות זקן שמת מזמן
אני כבר מת רק משוטט,
חולה קשה לכל עניין
יש לי סינדרום מן המוכן.
היי את הכסף מי משך
ובמלכודת מי הו נח.
גם בעסקות של תן וקח
אין מציאות, שום מציאות אינה הכרח
ואף אחד אינו מלאך
אתם תתנו לי הבטחה
אני אביא לכם ברכה
אם לא מחר אז אימתי
ברגע שיהיה לי פנאי
תאמינו בי יהיה כדאי
עכשיו כבר די, השיר הזה ארוך מדי