פעם שלישית גלידה -חלק ד'-

הפעם וויל לא ויתר.
חישב את התרגיל,
ולקח את התשובה.
לא רצה להפסיד במשחק
והלך במהירות לביתו של השכן.
הזיע ורעד אך ללא חשש
ולחץ על שכנו שיענה על שאלתו.
שכנו התמים אינו יודע דבר.
איך שלושת חבריו נעלמו ללא רצון.
נבלעו לתוך האדמה וחזרו להיות עפר ואפר.
לא השאירו דבר מלבד צער ויגון.
איני יודע דבר וחזר ואמר שכנו.
אני רק כומר שעושה את עבודתו.
סתם וויל את פיו.
והבין את התרגיל.
הוא היה הנעלם במשוואה.
שלושת חבריו היו רק המספרים שהתחבאו מאחורי הסוגריים.
נישק וויל את יד הכומר והתנצל על מעשיו.
נכנס למכוניתו חסר מעצורים.
נחוש בדעתו שאין דרך אחרת.
התחיל לנסוע לכיוון ההרים,
עד שהגיע לרמה הגבוהה ביותר.
הרגיש וויל את הרוח הנושבת והמערבית.
הרגיש כל לחישה וסוד מתוק אשר נשפך למעמקים.
התקדם וויל עד שהגיע לקיצה.
אבנים קטנים וחומים התגלגלו במהירות אל תוך החשכה.
הוא נשם נשימה עמוקה ועצם את עיניו.
המקום עצמו אף פעם לא היה תועלת לחיו.
הפעם הוא לא מוותר
הפעם הוא יעשה את דעתו כפי שהוא חושב.
עכשיו רק נשאר לו
להשיג את כתובת האלוהים.