פחדים (לא אמיתי!)

מיליוני פחדים אותי אופפים
לא נותנים לי מנוח ובמיוחד שלא כוח
אותי רק מתישים עד שאני כבר על הקרשים
משקרת ואומרת שוב ושוב, 'אני בסדר! אין מה לדאוג.'
עם הייתי בסדר
לא הייתי מפחדת עכשיו כל כך
לא הייתי מתקפלת בפינת החדרים מחבקת את בירכי
לא הייתי צורחת בכל פעם שהחשכה יורדת
ולא הייתי מבקשת להדליק את האור במסדרון לפני שאני הולכת לישון
לא כל צל היה נראה לי כמו מפלצת
ולא כל רעש היה נשמע לי כמו רוצח
לא כל רשרוש עלים היה נשמע לי כמו גנב
ולא כל אור שנדלק היה נשמע לי כמו מחבל.

אבל אותי הפחדים לא עוזבים!
ולא מרפים
לא משחררים ולא נותנים מנוח
כבר התייאשתי!
ניסיתי הכל, אך דבר אינו עובד…