פורטיס . הסוף?

"אני תלוי בנתב" כמה פשוט ככה כואב . גידי גוב שר את זה במין נונשלנטיות רוקיסטית , בזמן שפורטיס רוקד מאחוריו , וקובר סופית את השיר האלמותי "תלוי על הצלב" , שאותו שר 25 שנה קודם בלילה גוב , עם צמה שמתנוססת לו מהצד האחורי של הקרחת , ועם אטיטיוד שלא רואה אף אחד ממטר

2 פרסומות אחרי , והזוועה ממשיכה , היהודים במקום לחפש תשובה , מחפשים עכשיו מוצרים בסופר.
תום ואורית , מהקולות הבולטים של הרוק בישראל , שחרכו כל במה אפשרית , וניסרו את האוזניים ואת הלב , עם שירים שהדהדו בכל חדר של טינאייג'רים מתבגרים, שחיפשו משמעות לקיום האומלל של גיל ההתבגרות, עכשיו מפרסמים שירות משלוחים לסופרמרקט.

למה ?! מה גרם לכם למכור את עצמכם לפסולת הטלוויזיונית הזאת , לא יכול להיות שזה הכל שאלה מחיר , או כמו שפורטיס שר "כסף כסף כסף שורף לי את קצה היד" , שגם זה בטח מתישהו יושמע באחת הפרסומות לאיזו חברת אשראי או בנק. כי אין גבול לציניות של חברות הפרסום , שמוכנות להשתמש בכל רגש , ובכל זיכרון , שאותם שירים מעוררים בנו , כדי למכור לנו את מרכולתם של תאגידים חסרי נשמה.

תגיד פורטיס , בזמנו כשישבת וכתבת את "תלוי על הצלב " ושרת לאותה בחורה "כשאת איתי הכל משתנה לפתע" , דמיינת לעצמך שאותה בחורה תהיה התוכי של בזק ?

אותה בחורה מהשיר , היא מישהי אמיתית עבור אותם אלפי מעריצים , שצרחו את נשמתם בהופעות שלך.
הם התכוונו לבחורה שבאותו רגע סובבה להם את הראש , והדבר הכי יפה שיכלו להגיד לה , זה משפט מהשיר שלך, אותו השיר שנתת את הזכות להתעלל בו בהפסקת הפרסומות.

לשירים שלך יש אחריות ! כשם כשהיהודים הוציאו בשנות ה-90 את השיר "מחפש תשובה" , ונתנו תחושה לכל אותם בני נוער בישראל , שלא מוצאים את עצמם , שהם לא לבד. שיש שיר שזועק את זעקתם , שמבטא במילים את איך שהם מרגישים, כך גם השירים שלך פורטיס ניגנו על הנימים של הרגשות שלנו.

אנחנו לא רוצים יותר לשמוע איך הפסקול הבועט של חיינו , הופך להיות ג'ינגל בפרסומות. איך שירים שליוו אותנו ברגעים שעיצבו את אישיותנו , הופכים למשחק מילים בפרסומת.

ואל תתנו לנו להגיע ליום, שבו "מפנה מקום " של ברי , יהפוך לפרסומת לאיקאה.