עיניים
היו לו עיניים כחולות, רכות כמו הגלים, עיניים כאלה שכמעט ולא רואים. תמיד הסתכלתי לו בעיניים וטבעתי בתוכן, בתוך הסיפורים שהן מכילות, בתוך הכחול העמוק הזה שמעולם לא עזב אותי. העיניים האלו אולי לא ראו הרבה, אבל היה נדמה לי שהן התשובה לכל דבר. לכל מכאוב, שאלה או בעיה, תמיד מצאתי משוב בתוך העיניים שלו. וכשכעסתי ורתחתי ראיתי את עיניו צורחות, זועקות יחד איתי, וכשמחתי ראיתי את עיניו נוצצות בהתרגשות. תמיד הן היו שלי, מבינות אותי, מרגישות איתי. בוקר אחד הוא הביט בי, הישיר מבט לתוך העיניים החומות, הרגילות והמשעממות שלי, ואמר לי שיש לי את העיניים הכי יפות בעולם.
תגובות (4)
סיפור חמוד! ממש אהבתי=)
וואו!
אהבתי מאוד!!
קול
תודה :)