עוף גוזל
נתתי לך חיים, שחררתי לך חבל ללכת קדימה.
ראיתי איך את דורכת בחשש
שמעתי מילים מהוססות שניסית להגיד.
חזרת אליי שפופה. חיבקתי אותך וניחמתי אותך
וחיזקתי אותך שתוכלי מחר שוב לנסות.
גיבורה שלי, דמותי הראשית, יצירת כפיי
רעיון מוחי, בשלות כתיבתי הבתולית, אדם דמוי מילה
מילה דמוית-אדם, צל צילי ויצירת כפיי.
עלה השחר על יום כתיבה חדש.
כמו מכונאי שהיה שרוע בבור השמנים כל הלילה, תחת גוף המכונית
עמל לחזק ולשפץ ולהזרים דם חדש למנוע, ככה הייתי לך.
המקלדת עמלה לנסח לך שורות שובבות וחוצפניות, אותן תזרקי לחלל הווירטואלי
ממוסגרות בתוך אגרופים מילוליים, מאפיינים אותך ומלמדים עלייך דבר או שניים.
אט-אט אני הולך ומתאהב
הולך ומתקנא לך, כמעט מבקש לשאוב אותך בחזרה אל רחמי היצירתי והיצרי .
יפה לך, נערה. יפה.
את נערה יפה וחושנית, בשלה ומבושלת וקוראת ומתגרה ומצחקקת בקלילות
ויוצאת לדרכך אל מסע חייך, בחפשך אחר אהובת ליבך.
אני יודע אותה ומשחרר לה חבל, ומפציר בה שלא תשבור את ליבך.
ואז, כמתבונן על עולם קטן-מידות המתנהל בתוך דגם משל עצמו
אני שפוף ובוחן את התנהלות העניינים. חרד, גאה ומתפלל.
עוף גוזל
חתוך את השמיים, עוף לאן שבא לך.
אך אל תשכח- יש נשר בשמיים
גור לך!
הגוזל שלי עזבה את הקן
פרשה כנפיה ועפה.
________________
תגובות (0)