עד קצה ה… ובחזרה
פרק – כסף
היחס שלי לכסף הוא של חתול לעכבר. אני החתול השלוימאלי והכסף הוא העכבר הערמומי שפעם הוא אוייבי הגדול וכאב צרותיי ולעיתים נדירות חברי הטוב לשניה וחצי שניים.
רוב הזמן העכבר – כסף מצליח לחמוק לי בין הידיים. פעמים ספורות הוא דווקא נמצא שם ואני רצה לבדוק אם אני חולה כי משהו חייב להיות לא בסדר.
כסף הוא ההמצאה הטפשית ביותר והחכמה ביותר שהאנושות הנפיקה מעצמה עד היום.
טפשית ביותר – כי כולנו עבדים לכסף, העניים עבדים לכסף כדי שיוכלו לחיות. והעשירים עבדים לכסף כדי לעשות עוד כסף, כולם רוצים כסף ומנקודת ראות שלי רובם מגדירים את עצמם על יד כסף כי כסף = כח. ופה טמונה החוכמה.
בעולם של כסף הכסף מדבר וכמה שיותר, "בעל המאה הוא בעל הדעה" זה מה שאומרים לא??
אני אכולת קנאה באנשים המועטים שמצליחים לרמות את מכונת השיעבוד והם מוגדרים מתוך יופי נפשי טהור גם בלי כסף.
אני רודפת אחרי כסף כמו כולם, חולמת לעשות כסף כמו כולם וחיה בתוך מסגרת שהעכבר – כסף מכתיב כמו כולם (לדאבוני) אבל בשנים האחרונות אני חושבת שאני סובלת פחות.
אני בן אדם בזבזן, לכסף ערך גבוה בעיני זה החינוך וזו השיטה היא פסחה עלי. אבל אני לא שומרת כסף. אני אוהבת לחיות טוב, טוב זה עניין של השקפה .
אני מאושרת כשאני יכולה לבזבז כסף על הדברים הקטנים בלי חשבון ולא לאבד שעות שינה בגלל דאגות מהיכן אני משלמת על זה.
אני מוכנה וגם עושה בפועל קניות של "שטויות" דיסק, שרשרת שאהבתי, ספר טוב, תספורת חדשה, מסאג', שמלה חדשה ישיבה בבית קפה ולשתות קפה של החיים . ולא אכפת שהכסף שממן את זה בא מהכסף שאמור למלאת את המקרר כדי שיהיה מה לאכול, שלא יהיה.
העיקר שהנשמה תהיה שמחה קצת בתוך כל העצב מסביב.
חשבונות זה סיפור אחר – אולי תוך יקיות (רומניה) חשבונות משלמים בצער יש לציין בכאב ובכעס אבל משלמים.
אני מאמינה שגם אני שוחה בבור העלוב שאנשים מגדירים את עצמם על ידי כמה כסף יש להם – זה כמעט בלתי נשלט.
כשיש לי כסף כאילו עוד פרצוף חדש צץ לי של כאילו סנובית או מינימום איזה שרת ממשלה ועד כמה שאסלוד מזה זאת המציאות העצובה ולפחות בשניות אלה יש לי ביצים להודות בזה גם עם בתוך דקה אני אתחרט ואכחיש.
מאחר ומדובר בי, אי אפשר בלי הגרסה השניה שלי ואני מאושרת לכתוב שבשביל אישה שאין לה הרבה כסף ומשעובדת קשות להרוויחו וכשיש לי אותו אני מבזבזת אותו – כי לטעמי כסף לא לוקחים לקבר אז שהנשמה תהנה כל עוד היא פה.
יש לי אוסף לא רע של רגעים מאושרים בהם קניתי שטויות ויכולתי להגיד שאני קניתי אותם, או שראיתי הופעה כזו וכזו ושעשיתי מסאג' או שתיתי קפה פגז וגם הייתי בחו"ל גם אם זה היה לפני 3 שנים.
כסף הוא ההמצאה הטיפשית ביותר והחכמה ביותר שהאנושות יכלה להמציא ועד שימציאו משהו חדש אני אמשיך להיות החתול שמנסה לתפוס את העכבר ולפעמים … מצליחה.
תגובות (0)