סתם סיפור

"מי את?" שאל בקשיחות.
"סילביה הילז." אמרה.
היא נראתה לו צעירה מדי,אך הוא לא שאל שאלות.
"ומה שלומנו היום,סילביה?" שאל בנימה מלגלגת.
היא לא התכוונה לענות לו,אין סיכוי שתראה לו שהיא חלשה,היא גם ככה עברה יותר מדי.
"תעני לי." אמר בחוזקה וטילטל את כתפיה.
"הכל מזופת,כרגיל." אמרה בחוצפה.
"אל תתחצפי אליי." אמר בכעס רב,שגרם לגופו לרטוט.
"אמירת האמת אינה חוצפה." אמרה היא,בזעם כבוש.
"את רוצה שאקרא למנהל!" אמר, "הוא כבר ילמד אותך להתנהג כראוי."
"תקרא לו,אני כבר רגילה להכל." אמרה בחישוק שפתיים.השומר המטומטם הזה,רגיל כל-כך להאמין במה שאומרים לו.
"אני בטוח," אמר לפתע בכעס והוסיף, "רואים שהיית כבר בכמה וכמה מקומות."
"אתה צודק,כמובן." אמרה בלעג.
"רואים שאת חתיכת בעיה רצינית," אמר והוסיף,"למה את פה?"
"אני פה מהסיבה ההפוכה שאתה פה." אמרה בתחכום.
"אל תתחכמי איתי,למה את פה?" שאל וצעק בכעס.
"בגלל שאני,בניגוד אליך.לא מאמינה לכל מה שאומרים לי." אמרה בנימה מתגרה.
התגרות כזו כבר לא הייתה יכולה לעבור לסדר היום,והוא סטר לה בחוזקה על פניה.
נראה היה שכואב לה,אך היא התעשתה במהירות וחייכה.
"למה את מחייכת?" שאל בכעס וטילטל אותה, "זה אמור לכאוב לך."
"ככה.אני מניחה שמאותה הסיבה שאתה מחייך כשאתה מרביץ לאנשים למרות ייסורי המצפון שנלווים לזה." אמרה בחיוך.
"מה את מבינה בכלל," אמר והוסיף, "את לא מבינה כלום בכל המנגנון המסובך הזה."
"אולי אני לא מבינה את כל המנגנון," אמרה סילביה ונשפה על ידיה, "אבל אני מבינה מה המטרה שלו."
"ומה המטרה שלו,אם כך?" שאל בעצבנות.
"להרוס אותנו,לקחת מאיתנו את הייחודיות שלנו," אמרה סילביה בכעס, "להפוך אותנו לכלבים ממושמעים."
"אולי בעינייך המטרה נראית ככה," אמר בסוג של התגוננות, "אבל זה לא כך.המטרה שלו היא בסך הכל להסביר לכם דברים שאתם לא מבינים."
"כן," אמרה סילביה בלגלוג, "דברים שאנחנו לא מבינים,אולי דברים שלא נראים אמיתיים בעינינו."
"חבל שכך," אמר בהזדהות, "אם היית מבינה אותם,לא היית כאן."
"אולי לא הייתי כאן," אמרה, "אבל לא הייתי חופשייה."
"וכאן את חופשייה?" שאל בלגלוג, "כשאת כלואה פה."
"אני כלואה פה בגופי,לא בנפשי." אמרה באומץ.
"היי את!" צעק השומר השני, "תמשיכי להתקדם!"
היא לא זזה ממקומה,והשומר השני גרר אותה בכוח, "קדימה,חלאה,תתקדמי!"
השומר הראשון הביט מעבר לאופק,סילביה כבר לא נראתה.הוא הרגיש צער בליבו,אמיתי או מדומה עליה,ולא ידע מדוע.