סיפור בלי שם

כשאת מסתכל על האופק מה את רואה?
הרס, דם זוועות
כשאת מסתכלת על ההר שם מה את רואה?
זה לא ברור…. אההה אלו גופות!
גופות של מה?
גופות של אנשים, ילדים ,נשים ו…אמא!!!!!
אל תנסי לעצור את הזמן, את רק תישפכי אם הזרם
מנסה לזוז אך לא יכולה.
העולם קר ומר ילדה! התמודדי אתו!
לא! לא! תן לי לברוח אל האפלה!
זה לא יקרה ילדה, התמודדי עם המציאות!
לא רוצה! לא יכולה!
לא רוצה או לא יכולה?\
שתיקה…… לא רוצה.
עכשיו תסתכלי, מה גרם לכל זה?
אני לא יודעת, אני לא מצליחה לראות!
לא נכון את רואה! את לא מקבלת את זה!
די תגרום שזה יפסיק!
איך?
איך שגרמת לזה להתחיל.
לא! קודם הסתכלי!
למה לי?
כי רק ככה תראי את האמת עכשיו מה את רואה?
אני רואה חדר לבן
כן?
וילד עם שער שחור, עניים שחור עור לבן. למה הוא לובש חלוק?
תמשכי!
טוב, הוא מושך בכמה ידיעות, אזעקות חזקות ואורות מסנוורים, אנשים עם חליפות לבנות ומסכה מנסים להיכנס לחדר, זכוכית נשבר, נוזל אדום על הרצפה, מה זה? דם!!!
תמשיכי!
יש ערפל, ערפל לבן וסמיך. ראש מתגלגל מתוך הערפל. הילד!!!!!!
מה אתו?
הוא אוחז בסכין, וראש של אחד האנשים בידו השנייה! הוא מתקדם אלי! תחזיר אותי! תעזור לי!
מה הוא עושה?
הוא דוחף ראש לידיים שלי ו… ו…
ומה?
ו…. וחותך צינור! ככה הוא הרג אותם!!!!!!!!
כן, נשק ביולוגי. אבל מה הוא עשה שם?
מה זאת אומרת? הוא פיתח אותו!
איך את יודעת?
הוא סיפר לי וחוץ מזה לא ראית את התג שלו?
איזה תג?
של השם ומה הוא עושה
ומה הוא עושה?
שתיקה
מה הוא עושה? מה?
הוא מכין את הדברים שהורגים אנשים