סיימתי לבחור בקל
תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם.
עם הזמן, ככל שאני גדלה אני קולטת שאומץ זה מיינדסט.
אומץ זה לא לעשות דברים שלא מפחידים אותי, אלא לעשות את הדברים שכן מפחידים אותי. את הדברים שאין לי מושג לאן יקחו אותי, ואין לי מושג מה הם יוציאו ממני. אלה הדברים שהופכים אנשים לאמיצים.
כשאדם מתמודד עם משהו מאתגר ומשהו שמפחיד אותו, זה האומץ האמיתי כי כשהוא מתמודד הוא לומד על עצמו דברים חדשים והוא לא מוותר לעצמו, הוא מנסה ומנסה למרות שהוא מת מפחד כי הוא רוצה וזה כשלעצמו אמיץ בלי קשר לתוצאה עצמה.
זה מה שאני רוצה לעשות.
אני רוצה להיות אדם אמיץ, ואיך אני יכולה להיות אדם אמיץ אם לא על ידי ניסיון והתנסות בעצמי? אני לא יכולה כל הזמן לדבר רק על זה שאני רוצה להיות אמיצה, אני גם צריכה לפעול כדי לעשות את זה ולהתחיל לקחת הזדמנויות שידרשו ממני לפעול באומץ.
אני צריכה להתחיל להסתכל על הפחד כעל הזדמנות, הזדמנות ללמידה וצמיחה וזה בדיוק מה שאני מאחלת לעצמי, שיהיו לי חיים מלאים בהזדמנויות לצמיחה והתפתחות אישית כי אחרת זה פשוט לא שווה כלום .
אני לא רוצה לחיות את כל החיים שלי באותה נקודה ולהסתכל אחורה ולראות שלא זזתי מטר.
לא.
אני רוצה להסתכל אחורה, ועם כל שנה שעוברת לראות כמה גדלתי וכמה התפתחתי כאדם.
כמה למדתי והשתפרתי וכמה חלומות הגשמתי.
אני רוצה לנצל את החיים האלה עד תום, ואני רוצה ליצור לעצמי במו ידיי חיים שאני אהיה גאה בהם ושלמה איתם, ואני צריכה להתחיל בלהציב לעצמי מטרות.
לפני שנה, בחיים לא הייתי חושבת על זה אפילו כי לפני שנה לא יכולתי אפילו לחשוב על היום הבא.
הייתי בטוחה שאני מתה ולא ידעתי לאן אני מתקדמת.
היום, אני יודעת שלהציב מטרות זה חשוב כי זה נותן לאדם כיוון בחיים וזה נותן לו שאיפה ולאן להתקדם וזה בדיוק מה שאני רוצה.
הרי החיים הם מסע ארוך, ואין לדעת מתי אני כבר לא אהיה פה.
אני לא מוכנה לבזבז את הימים שלי בבטלה ובחוסר גדילה ובחוסר התפתחות אז אני הולכת להסתכל על כל דבר שנקרה בדרכי כהזדמנות ליצור משהו וכהזדמנות ללמוד משהו.
אני רוצה להיות אדם צומח, כמו צמח שצומח וצומח.
לא אדם שתקוע במקום, ומסתפק רק במה שיש לו ובגיגית שהוא נמצא בה.
לא, אני יודעת שיש עוד הרבה דברים שאני רוצה וארצה להשיג אז אני הולכת להתחיל אחד אחד, אני הולכת להתחיל לסגור אפליקציות ולתכנן את החיים שלי כי בלי תכנון הכל ילך לאיבוד ואני אהיה כמו עלה נידף ברוח.
אני סיימתי להיות עלה נידף, ואני סיימתי להיות אדם כזה שמפחד מהצל של עצמו ומפחד מאחרים, אני סיימתי להיות אדם שקוף.
כולם יראו אותי, כולם ידעו מי אני וידעו מה אני שווה.
לא בקטע שחצני, בקטע שאני מוכנה שיראו אותי.
אני מוכנה שיראו אותי, כי אני יודעת איזה אדם אני ואני חושבת שיש לי כל כך הרבה מה לתרום לעולם ולסביבה שלי אז אני פשוט הולכת לעשות את זה.
אני הולכת לחפש אתגרים בחיים שלי, ולא את הדרכים הקלות, כי הדרכים הקלות לא מובילות לשום מקום.
אני אנסה, ואני אעשה, ובמקרה הכי גרוע אני אגלה שהדרך הזו לא מתאימה לי ואחפש אחרת, אבל לפחות לנסות- אני חייבת.
תגובות (1)
אני כל כך מעריכה אנשים כמוך שבוחרים לקום ולעשות את הצעד, כי זה באמת לא פשוט וזה באמת דורש אומץ והתמודדות.
ואת צודקת, אנחנו צריכים תמיד להציב לעצמנו מטרות כדי שיהיו לנו שאיפות בחיים- גם אם הן יהיו מטרות קטנות בהתחלה.
הלוואי ויום אחד אני אוכל גם להיות ככה, כי אני יודעת שזה משהו שאני רוצה, אבל אני עדיין מרגישה שאני נמצאת במקום הזה שאני מפחדת וחוששת וכל כך קשה לי להתנתק מהביטחון הקטן הזה שיש לי שאני מרגישה שאם אנסה משהו אחר גם הוא יעלם ואני אשאר בלי כלום.
בכל מקרה, אני מאחלת לך הרבה בהצלחה בדרך ושתצליחי להתגבר על כל הקשיים ולהשיג את המטרות שאת רוצה.