סופה של תקוות

סופה של תקוות שטפה את חלוני.
היא לא השאירה מקום לשום לכלוך פנימי.
היא העיפה הצידה כול מיני מחשבות,
ונתנה לסערה לנקות את הרחובות.
היא הייתה כלכך פתאומית,
אולי אפילו פנימית.
היה לה כוח מטורף,
אבל היא רק העצמה רגעית.
כי כמו שהיא באה,
ככה היא הלכה
והשאירה אחריה שיטפון של אכזבה.